בשבח הסינגליות
יום שלישי 23 אפריל 2019 הפכונו לעמוד הבית צרפונו למועדפים הירשמו לניוזלטר הצטרפו אלינו לפייסבוק

בשבח הסינגליות

בשבח הסינגליות


כמפיק פסטיבל סינגלס אני נתקל באנשים שחושבים שזה "פסטיבל הכרויות". מין ספיד דייטינג ארוך שמטרתו להוציא אותך המשתתף בזוגיות בכל מחיר.
ואכן, חלק גדול מהמשתתפים מגיעים ל"סינגלס" כי נמאס להם להיות לבד אולם הקונספט של הפסטיבל אומר משהו אחר לגמרי. לאמיתו של דבר הוא אומר את ההפך הגמור: איזה כיף להיות סינגל.

מה, לא כיף לך להיות סינגל? את סובלת מהלבדות? נמאס לך להיות עם עצמך? אז למה לעזאזל שמישהו ירצה להיות איתך בקשרלא, באמת, בואו נתבונן לתוך העניין הזה, הוא משמעותי.

איך תהיה (סלש תהיי) חלק משלם גדול אם קשה לך להיות חלק משלם קטן? והשלם הגדול הוא לא רק זוגיות, אלא גם משפחה. גם אם האחד הופך לשניים וגם אם הם ממשיכים והופכים לארבע או חמש, האחד הוא הבסיס.

עבורי לחגוג את הלבדות הוא שלב חיוני, הכרחי ונדרש מאד בשלבים שלפני הזוגיות-יחסים-משפחה. זה משהו טיקסי: לחגוג את האחד, לאהוב את ה'אני' היחיד, לבחור בזה במלאות כי הרי גם כשאתה בזוגיות אתה "סינגל". סינגל זה לא שם תואר, זה הוויה. כולם סינגלים.

אושו היה זה שחידד עבורנו את הרעיון הזה: יש הבדל, הוא הסביר, לבין "בדידות" שזה דבר מעיק, אומלל וכפוי עלי (כמו לדעת שכל החבר'ה הלכו למסיבה שלא הוזמנתי אליה), לבין "לבדות" שזה משהו שאתה בוחר בו. לבדות היא מלאה. היא הידיעה שיש לי ברירה ללכת או לא ללכת למסיבה.

יש לי בחירה, אינני קורבן. "לבדות" היא ההרגשה שאני מספק את עצמי, שטוב לי עם עצמי. שאני לא חתיכה חסרה שמחפשת עוד חתיכה חסרה אלא שלם גדול בפני עצמובעייני סינגלס הוא פסטיבל מהפכני. הוא אומר משהו שלא מקובל בחברה שלנו. הוא אומר משהו שנשמע אפילו מסוכן לאנשים מסויימים: עד שלא תהיה באמת לבד - לא תהיה ביחד

כל זמן שהצורך שלך הזוגיות בא מתוך חוסר, אתה תקרין את החוסר הזה על בן הזוג וכאבי היחסים נמצאים בדרכם אליך. אלא שאם הצורך שלך בזוגיות בא משפע, מכך שאתה עולה על גדותיך ורוצה רק לתת מטובך, לחלוק מיופיך, אתה תמשוך לחייך מישהו דומה.

להגיד "בוא לחגוג את הסינגליות שלך" מפחיד אנשים, זה נראה להם כמו מסר שלילי לתת מודע: אם אני אאשר את הסינגליות אני אתקע במצב הזה. אני אזמן עוד סינגליות. וזה עצוב שאנשים בוחרים לחיות בשלילה, לחיות בפחד להתקע. 

בוא להיות סינגלס עד הסוף, לחגוג את החיים ביחידות, ואז, כשבאה האהבה ומתייצבת למולך, פשוט להתמסר לה באותה שמחה ולהיות האהבה - עד הסוף.


מאת: דר' פרד יום שני 10 מרץ 2014 13:24
אם מדובר בלחגוג את הלבדות ולא בהיכרויות, אז למה לא לאפשר לאנשים נשואים, שגם להם בא מדי פעם לחגוג את הלבדות, להשתתף?
מאת: נחמה יום רביעי 26 מרץ 2014 14:22
שלום רפיק!
רציתי להוסיף שבעצם לפי דעתי גם אם אנחנו במערכת זוגית - ואפילו מאושרת, אם אתה אדם מודע לעצמך - תמיד יש את האלמנט של הלבדיות. כי בסה"כ - נולדנו לבד, נמות לבד וכך גם אנחנו חיים את חיינו: לבד. ולא שזה לא נפלא לחלק ולהתחלק - אבל זה שלנו בלבד שלנו. אני - מאוד אוהבת את הלבד שלי (שאינו בדידות) . כך מרגישה את עצמי יצירתית יותר, אוהבת יותר, שמחה יותר.
תודה על מאמר מאיר עיניים.
ושולחת אור ואהבה
נחמה




סקר

מחשבה יכולה לרפא את הגוף?




הצבע!
 

מדיטציות אונליין