הגוף יודע את כל האמת
יום שישי 22 פברואר 2019 הפכונו לעמוד הבית צרפונו למועדפים הירשמו לניוזלטר הצטרפו אלינו לפייסבוק

הגוף יודע את כל האמת

הגוף יודע את כל האמת


כשהגוף בנינוחות, וחיוניות, אנחנו כנראה במקום הנכון לנו, ובחיבור הרמוני עם מי שאתנו. כשהגוף מתכווץ, כואב, חש אי נוחות, הוא מאותת שמשהו אינו תקין, שיש דיסהרמוניה בין מה שנאמר, ומה שבאמת קורה. יש הקלה גדולה כשמתגלה סוד או שקר שהוסתר מאתנו, כי הגוף מבין שוב, שהוא ידע את האמת.

מישהי שאלה אותי אתמול איך אפשר לדעת אם היא והוא מרגישים אותו דבר במערכת היחסים החדשה שנבנית ביניהם. "מה זה משנה"? שאלתי אותה. "כי אם גם הוא מרגיש כמוני, אדע שתחושות הבטן שלי נכונות, ואני יכולה לסמוך עליהן יותר". התשובה היא שאי אפשר כנראה לדעת מה הוא מרגיש. אפשר לשאול, אבל תשובות שמגיעות במלל הן פחות אמינות ממה שהגוף יודע. 

כמה שעות קודם לשיחה איתה, הייתי בפגישת עסקית, לצורך עבודה שהוצעה לי. האווירה היתה זורמת והרמונית, עד רגע מאד ברור שבו נוצרה תחושת אי נוחות פיזית. יצאתי מהפגישה מבולבלת. חלק בי רצה את העבודה הזו, אבל היה ברור שיש בי גם חלק שמתנגד, ולא ידעתי לתרגם למילים מה הפריע לי.

לאחר המפגש, שחזרתי את הזמן בו הגוף התכווץ, נזכרתי במילים שנאמרו, ממש באותו זמן, והבנתי, שזה הסעיף בהצעה שמאד לא נכון עבורי. כי הגוף תמיד יודע. אני לא זוכרת פעם אחת שהוא טעה. אני טעיתי לעיתים, בפעמים שלא האמנתי לו. אפשר לקרוא לזה תחושת בטן, או אינטואיציה.

כשהגוף מרגיש נוח בסיטואציה, סימן שהיא נכונה, וכנראה שגם הצד השני מרגיש כך. תחושת הרמוניה היא מאד ברורה. היא פשוט תחושה טובה. וזה יכול לקרות בפגישה עסקית, רומנטית, חברית, או בכל סוג אחר של חיבור. כשיש תחושות אי נוחות בגוף, שיכולה להתבטא בכיווץ, מתח, כאב, או כל ביטוי אחר של חוסר נחת, זה סימן ברור לכך שמשהו לא בסדר.

לקח לי שנים להאמין לשפה המדוייקת הזו. עדיין בוחנת אותה מתוך הקשבה, בכל רגע נתון. ונוכחת שוב שהגוף יודע את הדברים בדייקנות מדהימה, בזמן אמת. לרוב לוקח הרבה יותר זמן, עד שהמידע מעובד גם שיכלית, ואפשר להבין מה קרה פה, ולפעול. לעיתים הייתי רוצה להיות קצת יותר אטומה לסביבה. לא להיות כה חדירה ומושפעת מכל מה שקורה סביבי. יכולת החישה הזו היא מתנה ענקית, אבל היא יוצרת גם עומסים ריגשיים.

הגוף שלי יודע כשמשקרים אותי, כשמסתירים ממני, כשמתרחקים ממני, כשפוחדים ממני, כשמנסים לרצות אותי, כשנמצאים חסרי שקט לידי, כשנפגעים ממני. הגוף מרגיש בעוצמה רבה דברים שקורים לאנשים קרובים לי, גם מבלי שיהיו לידי באותו זמן. אני יכולה לחוות מועקה, כעס, אפילו ייאוש, תחושות קשות, שברור לי שהן לא ממני, אבל מועברות אלי אנרגטית מאנשים שאני קשורה אליהם.

זוכרת פעמים שהתגלה לי שקר גדול, הסתרה, או משהו קשה אחר, והיתה בכך משום הקלה עצומה. לעיתים המידע היה קשה ופוגע, תחושת בגידה איומה, ועדיין, השתחררה שם אנחת רווחה נפלאה. נוצר שוב סנכרון בין תחושות הגוף וההבנה. להיות תקופה עם ידיעה שמשהו לא בסדר, מבלי להבין במה המדובר, זה אולי אחד התסכולים הגדולים שיש.

כשהדברים ידועים, קשים ככל שיהיו, יש שוב בטחון במקור הכי חזק שלי, הגוף. הוא שוב צדק, ואפשר למצוא מתוכו את הפתרונות. לכן, מעולם לא יכולתי להבין את המשפט "מה שלא יודעים לא כואב". מה שלא יודעים הכי כואב. כי יודעים. תמיד יודעים. רק לא יודעים מה זה בדיוק, והגוף מתכווץ בתוך אי הידיעה, נעטף בתוך חומות הגנה, בדמות שומן, כאבים, או מתח וכיווץ. לומד להסתיר את עצמו, ואת המידע שאגור בו.

כשיש לי את המידע, אני יודעת איך לפעול איתו. מידע עבורי הוא כוח. כשאני נותנת לאחר את המידע, מספרת לו את כל האמת שאני יודעת, אני נותנת את כל הקרדיטים לו ולגוף שלו בכדי לעבד את הדברים. כשהידע מוסתר, או גרוע מכך, מטושטש על ידי שקרים, הוא מחליש את האחר, לאט לאט, גורם לו/לה להתכווץ בתוך גוף שלא סומך על עצמו יותר. ואין שליטה קשה מזו, לשלוט במידע בכדי לכווץ את האחר.

במערכות יחסים אינטימיות וקרובות, הסכמה לשקיפות מלאה, מאפשרת להתחבר עד כדי הסכמה לתלות מסוימת, זו החיובית, שהיא שיא האינטימיות. אני מרגישה דברים רבים שעברו אלי ממנו/ה ונזקקת לו/ה בכדי לעבד את המידע, לתרגם את מה שהגוף מרגיש, והגיע מהאחר. אלה יכולים להיות דברים שקשורים לקשר בינינו, או כאלה שהם לגמרי מתוך עולמם, אבל משפיעים עלי, מתוך החיבור וההזדהות.

כשיש חברות כזו שהאחר/ת יכול לספר לי את הדברים, ובעצם להסביר לי מה הגוף שלי חווה, זה שיא האינטימיות וההעצמה בעיני. אז יכול להבנות חיבור של הזדהות רגשית ללא גבולות ועכבות. כי קיים האמון שבתוך שיחה אפשר להחזיר לגוף של כל אחד מאתנו את הביטחון בעצמו. מבחינתי, אני מחויבת כיום להיות במקסימום פתיחות ויושרה, ולהגיד לאחר כל מה שעובר בי, כל מה שמוסתר בי או לא נוח בי.

מנסה לעשות זאת מהר ככל האפשר. יודעת, שגם הוא/היא סופגים ממני תחושות לא נוחות ממידע שהוסתר, ואם לא אדבר על הדברים, הם יהיו במצב של חולשה, כי הגוף שלהם בישר להם משהו, שהגיע ממני. ועם אנשים מספיק רגישים ומספיק קרובים, יש כאן מתנה גדולה עוד יותר, כי הם יכולים לעיתים להרגיש בי דברים עוד לפני שאני עצמי זיהיתי.

ויחד עם זאת, מכיוון שאני פוגשת בכל יום אנשים רבים במסגרת עבודתי וחיי, אני חייבת לדעת לשחרר עומסים רגשיים שהצטברו, גם מבלי לזהות אותם שכלית, מבלי להבין. אני עוברת עם אנשים תהליכים רגשיים, ואני בספיגה ונוכחות מלאה, כשהגוף פתוח וקולט כל תדר ותחושה.

יש לי כיום את היכולת לבחור להיות בחיבור מלא, כשאני בתוך מפגש, וסופגת לתוכי אינטואיטיבית כל תחושה וחוויה, ולבחור מתי אני מנתקת את החיבור הזה, מאפשרת לאותם אנשים להמשיך בחייהם מבלי שארגיש אותם בתוכי, וגם בכדי שאוכל לחזור למרכז של עצמי.

לכן אני מקפידה, באופן מודע, להיזכר שוב איפה האחר נגמר ואני מתחילה. ליצור שוב את המרכז של עצמי, שהתערבב עם זה של האחר. אני משחררת כל מידע, רגשות, כיווצים ותחושות שהצטברו בגוף, בכדי להחזיר אותו שוב למצב הרמוני ואנרגטי. זה המצב הטבעי. אליו הגוף שואף לחזור. וכל תחושה אחרת, היא משהו שהצטבר בו, ולא נכון עבורו.


מיכל גזית: מנחה, מלמדת, מורה, יועצתב-‏סדנאות דרך האמן, קורסים וייעוצים אישיים בפסיכואסטרולוגיההמאמר הוא חלק מהספר "בחרתי בחיים של אי ודאות" שיצא לעולם בפברואר 2014.

המאמר הוא חלק מהספר "בחרתי בחיים של אי ודאות" שיצא לעולם בפברואר 2014. ניתן להזמין אותו בקישור המצורף, והוא ישלח אליכם
https://sites.google.com/site/gazitmichali/home/choose-life


מאת: ינקי יום ראשון 23 מרץ 2014 21:49
- אני יודע - אני מקטר לך ובורח.
אבל הבריחה נגמרת: מה שאמרת עכשיו בשורות מעטות נקלט אצלי לאט מידי.... כל כך נכון, כל כך בהיר. תודה... צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג, .... צ'ינג. ( אלה האסימונים הנופלים).
מאת: נחמה יום רביעי 26 מרץ 2014 14:55
שלום לך מיכל,
הבנתי וכמה זה נכון באופן כללי. אבל... מה תגידי למשל על חוויה שעברתי שהייתי מאוד מאוד חלשה וכשהלכתי לרופאת משפחה והיא בדקה עם סטטוסקופ את הלב שלי ושלחה אותי מיידית לניתוח לב. פשוט - היה בלבי מום מולד שלא הייתי ולא יכולתי להיות מודעת אליו - ואילולא הרופאה פשוט לא הייתי כאן (מאוחר יותר הסבירו לי שגם אם היה עובר עוד שבוע הייתי עוברת לעולם הבא.)
מסוקרנת מה תהיה תגובתך
ושולחת הרבה אור ואהבה
נחמה
מאת: תם יום רביעי 26 מרץ 2014 21:15
אהבתי, וחשוב מאוד להרפות את הגוף ב-מ-ו-ד-ע.
רק דבר קטן: "כשהגוף מרגיש נוח בסיטואציה, סימן שהיא נכונה, וכנראה שגם הצד השני מרגיש כך." - זה לא נכון, או, יותר נכון , זה לא רלוונטי. העיקר שאנחנו נהיה עם גוף רגוע ורפוי.
מאת: אן יום שני 20 יוני 2016 18:25
איך מבדילים בין דמיון לאינטואיציה?
איך יודעים שמה שאני בטוחה שהוא נכון, ואני מרגישה אותו בגוף (או חושבת שאני מרגישה), הוא לא פשוט מה שהייתי רוצה שיקרה, ומרוב שהייתי רוצה שהוא יקרה, אני מבלבלת אותו עם אינטואיציה?




סקר

מחשבה יכולה לרפא את הגוף?




הצבע!
 

מדיטציות אונליין

קישורים