על רוחות עורבים ועולמות קסומים - שער לעולם אחר
שבת 20 אפריל 2019 הפכונו לעמוד הבית צרפונו למועדפים הירשמו לניוזלטר הצטרפו אלינו לפייסבוק

על רוחות עורבים ועולמות קסומים - שער לעולם אחר

על רוחות עורבים ועולמות קסומים - שער לעולם אחר


"מאה ושבע שנים הייתה רוהאנמאמנה במקדש העלום אשר מיקומו אובייקט לא ידוע שמור בסוד מוחלט עד היום למען לא יפול אל ידי מי ממשרתי המאירים ודרכם בעולם. בתום זמן זה היא סיימה לרקוח את מרקחת הביצה הכחולה. כאשר המרקחת הזו הייתה מושלמת, שתתה אותה ביתה של גבירת חצות הליל והפרתה את עצמה. מאה ושבע שנים נוספות נשאה את הריונה המופלא רוהאנמאמנה המבורכת ובתומו של ההריון ילדה מאה ושבעה רוחות עורבים. רוחות אשר יתחברו אל נשמותיהם של אנשים שימצאו ראויים ויהפכום למשרתי הקסם והיופי של האם הראשונה."
(מתוך הספר "ההיסטוריה הנשית של ארץ ישראל" מאד דוב טרובניק, שיצא בהוצאת "הרוח הגדולה" בקרוב)

אנשים הגיוניים בתוך עולם קסום

העולם שלנו מלא בקסם, מלא בחוסר הגיון, מלא בפלא, מלא בכל מה שהופך את החיים לקשת מופלאה של חיים ושונות וצבעים ואפשרויות שהראש כה קטן מלהכיל.

ועם זאת, למרות שהקסם הוא הדם של הבריאה בעצמה, למרות שהוא ממלא את החלומות והחזיונות שלנו, את ספרי הפנטזיה ואת הסרטים המושקעים ביותר בהוליווד, הקסם עדיין נתפש בתרבות שלנו כנחלתם של הילדים, ושאמונה בו אצל אנשים מבוגרים היא עדות למשהו שהוא בין תום חביב לטפשות, חוסר בגרות, העדר חיבור ל'עולם האמיתי', אי 'חיבור לקרקע' ושאר ביטויים שתפקידם לבטל את כל מה שהמוח אינו מבין ותופש.

ולמרות כל אלו, יש בנו משהו שלא מניח. משהו שתמיד רעב למופלא, לבלתי הגיוני, לנסתר ולמיסטי – ואני אתן דוגמא : לפני כמה שנים הייתי בשיקאגו בארה"ב, בקניון קטן ודי מצ'וקמק בפאתי העיר. בקומה השלישית היה משהו שהיה אמור להזכיר מעיין מלאכותי: מנוע עייף שגרם למים לפכפך ולנזול אל תוך סוג של גיגית כחולה שהיתה אמורה לייצג את המקווה. משהו מאד לא מרשים. והמדהים הוא שכל התחתית של הגיגית הכחולה היתה מלאה – מ ל א ה – במטבעות כסופים של רבע דולר. עכשיו – אני בטוח שאם הייתי תופס את אחד מאותם אמריקאים שהטילו לשם מטבע והייתי שואל אותו אם הוא באמת מאמין שהמשאלה שלו תתגשם בגלל זה – הייתי מקבל תגובה מובכת ואף תמוהה. ועדיין – המון מטבעות היו שם, במדינה שבה אף אחד לא זורק כסף סתם.

וככה אנחנו עם קסם – מצד אחד התרבות שאנו חיים בה חינכה אותנו להתעלם, לבטל, ולהעלים אותו מחיינו. יש דהגיון בריא' וכל השאר זה שטויות. מהצד השני – תנסו פעם לשרוק על סיפון של אוניה. מייד תקבלו מבטים אלימים מקרב כל אנשי הצוות, חלקם הגדול בעלי תואר מהנדס, שיגידו בזעף שבים לא שורקים. למה? כל הסיבות המיסטיות שבעולם.

כאלה אנחנו. המוח שלנו לא מוכן לתת לפלא מקום בעולם. הנשמה שהיא אנחנו – רעבה אליו.

רוהאן – רוחות העורבים

בדרך שבה אני רואה את העולם, יש לנו הרבה מאד מזל, הרבה מאד ברכה, והרבה מאד אהבה. ככה זה – העלום מלא במחלות ודרכים להפצע ולפגוע בגוף, ולכן יש בו גם מרפאים ואנשי מרפא מסוגים שונים. העולם מלא בכאוס וחוסר הרמוניה, ויש בו גם שאמנים שתפקידם הוא להיות מנהיגים של קהילות, עורכי הטקסים, ומשיבי ההרמוניה לעולם ולאנשים. ובעולם אנושי ששכח שהוא טובל בקסם, יש רוהאן, שזו המילה בשפת הבריאה ל"רוחות העורבים" שתפקידם הוא להשיב את הקסם, הפלא, והיופי של הקשת לעולם.

רוהאן הוא תפקיד של שירות לאם הראשונה. התפקיד של רוהאן הוא להשיב פלא, קסם, חוסר הגיון לעולם ששכח אותו, ולגשר בין העולם האנושי לעולם הקסום, זה שנמצא ממש מעבר לגזע, מתחת לעלים, ולפעמים גם מתחת לשולחן. עולם שלם של יצירי קסם, ישויות העשויות קסם, שבתרבות שלנו  נתנו להן כנפיים ומטה קסמים, וקראו להן טינקרבל , למרות שהם שונים, מגוונים, ואחרים מאד ( ולבטח שרובם לא בלונדיניים).

אנחנו עובדים בדכים שונות ומגוונות, והמאמר הזה הוא רק דרך אחת ממגוון הדרכים הסמויות והגלויות, להשיב את האפשרויות הקסומות והגישה לקסם לאנשים שלימדו אותם בבית הספר שאבן היא 'דומם'

שער לעולם הקסום

אז איך עושים את זה? איך מצליחים ללכת מעבר למחסומי ההגיון, החינוך, והתרבות ומצליחים לתת לעצמנו לשתות מתוך המעיין שהוא כולו פלא, חוסר הגיון, צירופי מקים יפהפיים, ותקשרות עם עולם שלם שמחקנו מהמציאות שלנו רק כי הוא שקוף מידי?

ישנן דרכים רבות, אולם אני רוצה להציג כאן דרך אחת שניתנה לי על ידי אחד מיצירי הקסם – יישות מופלאה ומאד מיוחדת שנמצאת בסמוך למעיין נסתר באיים הבריטיים המכושפים – בשם אוֹלף. אולף הוא מפלא. מלך של קיץ, כל כולו שמשות, צבעים, קשתות, וניחוחות פריחה. הוא ללא ספק אחד מיצירי הקסם המופלאים ביותר שפגשתי, וזו זכות שניתנה לי במסגרת מסע שאמני לאנגליה בהנחיית השאמן טה-אה לב נאור והאיון דוב טרובניק. החיבור עם אולף הוליד בין השאר דרך, טכניקה פשוטה ואדירה, שיכולה להיות פתח לחיים חדשים ולתקשורת עם עולם שלם שרק רסיסים ממנו מגיעים לחלומות של רובנו.

הטכניקה היא כזו, ואורכה שלושה ימים

יש להגיע למקום בו ישנם עצים, וכמנחה לעצים יש לקשור חוטים מבריקים, עדיף בצבע זהב סביב הענפים בצורה רפוייה ולא חונקת.

יש להגיע עם חמש אבנים עליהם צוייר מבעוד מועד הסמל המצורף (המשלוש, העיגול והלבנה) ולסדר אותן במעגל. במרכז המעגל יש לשים קערה עם מים, ולהביט. המים הם הכוח של התקשורת והחיבור האולטימטיבי בין העולמות. יש להביט במים ולהמתין למראות, לחזיונות, לתחושות, לקולות, דמיונות, או כל צורה אחרת של תקשורת. החשוב ביותר הוא להאמין, או פשוט להכריז שרירותית (לא הגיוני, הא?) שמה שנראה הוא האמת. לאחר מכן יש להניח את הקערה במרכז האבנים ולשוב למחרת, וביום שלאחר מכן ולהביט שוב. אם נפלו עלים או ענפים או כל דבר אחר למים – יש להשאיר אותם שם ולתת להם לסייע בתהליך. שלושה ימים, ותקשורת תפתח. פשוט. לא מורכב, יכול לשנות חיים. ככה זה.

יכולים להיות לתהליך שלבים נוספים אישיים יותר לאחר השלמתו, ואפשר לפנות אליי בעניין לאחר השלמת התהליך.

מי תיתן והקסם ימלא את חייכם תמיד.
 


רוהאן שניר - הולך בנתיבי העורבים.
www.facebook.com/rohanamana


מאת: נחמה שבת 12 אוקטובר 2013 15:43
מאמר קסום מאדם קסום. תודה!!! ובכל זאת... לצד אותו קסם משתופף לו גם רע וחוסר אונים. לצערי - סבלתי נואשות משך כמה שנים ולא היה בי המרחב הנפשי לראות את הקסם. אבל - ד ו ו ק א בגלל אותו הסבל למדתי לראות ולהיות הקסם עצמו. אשמח אם תביע דעתך על כך..




סקר

מחשבה יכולה לרפא את הגוף?




הצבע!
 

מדיטציות אונליין