מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?
יום שישי 22 פברואר 2019 הפכונו לעמוד הבית צרפונו למועדפים הירשמו לניוזלטר הצטרפו אלינו לפייסבוק
מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?

מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?


חמש וחצי בבוקר זו לא שעה שאני רגילה לקום בה, אבל פעמיים בשנה אני מתעלה על עצמי וקמה בשעה הזו.

הסיבה היא למען מישהו אחר, כבר תשע שנים שאני מתנדבת פעילה בעמותת "קבוצת שורשים", שמחלקת חבילות מזון לקשישים ומשפחות במצוקה בראש השנה ובפסח.
בשנה שעברה הייתה זו תקופה אינטנסיבית וקשה עבורי, עבדתי בשלושה פרויקטים במקביל וכל הזמן עניתי למיילים וטלפונים ולא ישנתי הרבה בלילות.
והנה הגיע לו בוקר החלוקה, הגעתי לנקודת המפגש ופגשתי סוף סוף את כל הרכבים והאנשים איתם דברתי במשך זמן כה רב.
700 חבילות גדושות כל טוב נערמו והועמסו על 200 רכבים שנסעו לחלק את החבילות לאנשים האלה שאין להם.
הייתי כל כך עייפה אבל הכמות הזו של החבילות והאנשים העירה אותי, וריח הפרחים היפהפיים שהוצמדו לכל חבילה עשה לי טוב.

ואז הגיע תורי, לאחר שרוב האנשים כבר חילקו את החבילות נותרנו אחי ואני, העמסנו את החבילות האחרונות על הרכב, מצוידים במפה, יצאנו לדרך.
דרום תל אביב, שדרת בניינים בשיכון דירות, אנחנו יורדים מהמכונית מחפשים את הדירה של " גברת לוין" סתם שם שהמצאתי אל תשאלו אותי למה.

מה יש לך גברת לוין?

ריח ישן בחדר המדרגות הוביל אותנו לדירה קטנה ובה אישה קשישה ונעימת פנים.
אחי נכנס עם החבילה ועם עוד מישהו שעזר לנו, אני אחריו ובידי זר פרחים.
אני לא יכולה לתאר לכם את האור בעיניה של "גברת לוין" כשהיא ראתה את הפרחים.
ואז ראיתי שהיא נבוכה ואמרה שאין לה אגרטל לשים בו את הזר המקסים.
היא הציעה לנו מים קרים מבקבוק של מים מינרלים ואז עלה לי רעיון ובין רגע הבקבוק הפך לאגרטל שופע פרחים.
"גב' לוין" הזמינה אותנו לנו לשבת קצת בסלון ושם ראיתי תמונות משפחתיות על הקיר, שאלתי אותה מי אלה והיא ספרה לנו קצת על בני משפחתה וכמה היא מתגעגעת אליהם, הם גרים רחוק והיא יודעת שהם אוהבים אותה אבל אין להם זמן לבקר אותה הרבה, ואז חייכה בביישנות וספרה לי שחברתה הכי טובה דוברת ספרדית.
באמת ? שאלתי, כן היא אמרה, זוהי הטלנובלה, היא מארחת לי לחברה ובזכותה אני לומדת ספרדית וככה אני לא מרגישה לבד.
הלב שלי נצבט... כל כך רציתי לחבק אותה ובמקום זאת באותו הרגע אמרתי לה כמה שאני מעריכה אותה שבגילה היא מצליחה לרכוש עוד שפה.
כשיצאנו מהדלת היא שאלה אותנו כמה כסף היא צריכה לתת לנו.
אמרתי לה "גברת לוין אנחנו כאן בהתנדבות ומאהבה" ואז התחבקנו, חיבוק חזק ואוהב.
והיא אמרה שהיא לא מאמינה שככה פתאום שלחו לה כאלה מלאכים עם כל כך הרבה אוכל.
ואני ראיתי בה מלאכית מדהימה שהצליחה לשרוד את השואה והצליחה להעיר להאיר אותי.
גברת לוין את אישה גדולה מהחיים.
אני מודה לך על כך שעוררת אותי מתרדמת הפינוק ושבזכותך ובזכות אנשים כמוך אני זוכה לקום בחמש וחצי אחרי שאני הולכת לישון בארבע.

אנשים טובים באמצע הדרך

הלוואי והיינו מצליחים לחלק לכם אוכל לאורך כל השנה ושכל יום יעבור עליכם בשמחה במקום בבדידות.
הלוואי שהמקררים שלכם יהיו מלאים עבורכם ועבור המשפחות שלכם שיבואו לבקר אתכם בתדירות גבוהה יותר.
אני רוצה להודות לכל המתנדבים היקרים על ההזדמנות לפגוש כל כך הרבה אנשים טובים באמצע הדרך תודה שאתם מוכנים לצאת משגרת היומיום שלכם ולעשות משהו בשביל מישהו, זה לא מובן מאליו.

אנו עדיין זקוקים למתנדבים עם רכב בצוות של שניים, כמו כן לתרומות כספיות ולידיים חזקות לאריזות בבוקר החלוקה יום ה' 25/3/10.
מוזמנים ליצור קשר  shirlycars@gmail.com
 


שירלי סולומון - זמרת יוצרת,מנחה סדנאות קול, מורה לפיתוח קול בגישה הוליסטית באופן פרטי ובסדנאות, מפתחת שיטת "אני יכול הקול" ומנחה מעגלים ואירועים של שירה מקודשת.
במסגרת עמותת קבוצת שורשים שירלי מתנדבת כאחראית מתנדבים עם רכב לשינוע החבילות לבתי הנזקקים.
לאתר של קבוצת שורשים: www.kvuzat-shorashim.com/lhe


מאת: סוקי יום רביעי 02 ספטמבר 2009 00:18
הדלאי לאמה אומר, שעשיה למען הזולת זאת עשיה אגואיסטית ולמה? כי אנחנו מקבלים כל כך הרבה בחזרה, הרבה יותר לפעמים ממה שאנחנו נותנים.
נפלא לשמוע על החוויה שלך.
תודה ששיתפת.
מאת: אורן יום חמישי 17 ספטמבר 2009 07:21
שירלי כל כבוד
אני מאלה שרצו להגיע אך נפקדו. שמח בשמחתכם ומאחל לך ולכל שאר המלאכים שנה טובה.
יש שיר מקסים שמתאים והנה הוא במלואו:

המשתה / אריק איינשטיין
מילים: נתן אלתרמן
לחן: לאה שבת

הנה הנרות ויין.
והנה הפת לברך.
והבטת כה וכה ואיש אין,
וידעת כי אני אורחך.

תבוא השמחה אל שולחן עניים,
בליל התקדש מועד.
משנים-נרות אור על פני עניים,
ולבבם עם האור מועד.

אל מולי מונחות ידייך,
לבנות ואין צמיד.
הסינר הלבן לבגדייך,
ובגדי לבנים תמיד.

תשרה השמחה על שולחן עניים,
ועל חן מפתם ומאורם.
בתי, שמות חיבה לך, ספורים ומנויים,
ואין הדיבר לאמרם.

פתנו אינה נבצעת
וגביענו אינו נשתה.
רק דופקה לבתך הנפצעת,
הדמועה משמחת המשתה.

כי עזה השמחה במשתה עניים,
בליל התקדש מועד.
בלי ניע וצליל זוהרים הגביעים,
וזיו הנרות מועד.

אז כלים הנרות, רק היין
שוקט כאשר נמזג.
והבטת כה וכה, ואיש אין,
ובכית: מה גדול החג.

ואמרת: מה יפה את, שמחת עניים,
לבבנו שאתך לא נוסה.
גם חיינו שלנו לא לך עשויים,
גם אל קבר אותך לא נישא.
מאת: שירלי סולומון יום חמישי 17 ספטמבר 2009 09:59
וואו תודה על שיר מקסים
שתהיה שנה נפלאה מלאה באור, אהבה, נתינהמאהבה, קבלה מאהבה
שפע בריאות וריפוי הלב המבורך
באהבה
שירלי




סקר

מחשבה יכולה לרפא את הגוף?




הצבע!
 

מדיטציות אונליין