|
ספרים רבים נכתבו אודות אנשים שהצליחו להגשים את המטרה הנכספת אליה השתוקקו. ספרו של נפוליאון היל "חשוב והתעשר" בחן למעלה מ-500 אישים מן המצליחים והבולטים ביותר באמריקה, כדי ללמוד מניסיונם את הסוד להצלחה. הוא גילה שלכולם הייתה מטרה ברורה, שאיפה עזה ואמונה בהצלחה. כולם עשו הכול על מנת להצליח, והתמידו חרף המכשולים שנקרו בדרכם. גם בספר ובסרט "הסוד" מדברים על השאיפה והאמונה כמפתחות חשובים להגשמת המטרה.
השלבים הללו אכן חיוניים. עלינו להיות בעלי מוטיבציה חזקה על מנת להוביל את עצמנו להרזיה. חשוב גם שנאמין בהצלחתנו ונראה אותה בעיני רוחנו. אולם יש עוד כמה מפתחות חשובים, שיסיעו לנו להגשים את כמיהתנו לרזות.
שאיפה והתלהבות
אחד המפתחות הבולטים להגשמת מטרות הוא שאיפה עזה והתלהבות מהמטרה. ככל ששאיפתנו מלווה ברגש עז יותר, כאשר אנו משתוקקים בכל ליבנו לדבר מה, קל לנו יותר להגשימו. ככל שהתלהבותנו תגבר בעת שנחשוב על ההרזיה ועל כל היתרונות שהיא תביא עמה, נוכל להשיג את השאיפה ביתר קלות.
דרך יעילה לחזק את כוח הרצון היא לבטא את השאיפות שנרצה להגשים. בנוסף נוכל לדמיין את כל הדברים הטובים שיקרו לנו אם אכן נגשים את שאיפתנו.
השאיפות הישירות יכולות להיות: לרזות, לאכול באיזון, להשתחרר מאכילה מיותרת. הרווחים הנוספים שנפיק מההצלחה יכולים להיות: להרגיש יותר בטחון עצמי, להראות ולהרגיש טוב, למצוא אהבה, לרכוש יכולת להתמודד עם דחפים רגעיים שאינם משרתים אותנו. לדעת שיש ביכולתנו להגשים את שאיפותינו.
מומלץ להתמקד ברווח המשמעותי לנו יותר מכל, ולחזור עליו מדי יום.
בטאו את שאיפתכם ואת הרווח הנוסף שתפיקו ממנה.
אמונה בהצלחתי
מדי פעם צצות מחשבות שמחבלות באמונה בעצמנו ובהצלחתנו.
החלק הביקורתי שבתוכנו מעורר מחשבות כגון:
"אני לא מאמינ/ה שאצליח", "אני לא אהיה אף פעם רזה", וכדומה.
אלו כמובן אינן עובדות מוצקות, אלא מחשבות שמחבלות באמונה שלנו בעצמנו, ולכן חשוב שנפסיקן ברגע שאנו ערים לקיומן.
שאלה חשובה היא: האם אני מאמין/ה שארזה?
תשובה חיובית לשאלה זו משמעותית ביותר להצלחה.
אם אנו סבורים שנגשים את המטרה, אנו נוטעים בתוכנו אמונה חיובית שמגבירה את סיכויינו להצליח. האמונה בהצלחה הנה מנוע חזק העוזר לנו להתחבר לכוחות שבנו, ומעורר אותנו לפעול למען השגת השאיפה. אנו מאפשרים לדברים לקרות בגבולות האמונה, ולכן כל כך חשוב שנאמין בהגשמתה.
דרך יעילה לחיזוק האמונה הנה לנטוע בתוכנו את הידיעה שהפעם נצליח לרזות.
אנו נפרט את כל הסיבות שבזכותן נצליח לעשות זאת.
לדוגמא: "אני רוצה בכך היום בכל מאודי. אני מוכן/ה להשקיע ואני נחוש/ה להצליח".
"אני מאמין/ה בשינוי שנובע מבפנים. אני פתוח/ה להשתנות ולהצליח.
כאשר אנו מפרטים את הסיבות שבזכותן נצליח הפעם לרזות, אנו מחזקים את האמונה בהצלחה ומאפשרים לה להתגשם.
חשוב שנמנע ממחשבות שמעלות ספקות כגון: תזכורת שלא הצלחנו לרזות עד היום, או שלאחר שרזינו העלינו בחזרה הכול. מחשבה על כך שכל השיטות שניסינו עד כה לא הצליחו לעזור לנו. חשיבה ספקנית מגבירה את החשש שמא לא נגשים את המטרה, ולכן חשוב שנמנע ממנה. נקדם בתוכנו את הידיעה שמשאלתנו לרזות תתממש הפעם ולתמיד.
מהי הסיבה שבזכותה תצליחו הפעם לרזות?
ציפיות מציאותיות
החלק השאפתן שבתוכנו מעורר את רצוננו לרזות, ומניע אותנו להתחיל לפעול. אולם לעיתים התשוקה להתקדמות מהירה גוררת אותנו למטרות שאין ביכולתנו להגשים. כשאנו מקבלים החלטות נוקשות מדי לגבי התפריט שלנו, ומצפים מעצמנו להתנהל באופן מושלם, אנו עלולים לא לעמוד בציפיות המופרזות, להתייאש לנוכח מעידה כלשהי ולהרים ידיים.
חשוב שנפנים את הרעיון ששינוי אינו מתרחש בן לילה, ושנגדיר לנו ציפיות סבירות. השאיפה להשיג את השינוי מהר, כאן ועכשיו, אינה תמיד מציאותית. היא עלולה לגרום לנו לתסכול ולאיבוד תקווה כאשר איננו מגיעים במהירות למטרה.
אם ציפיותינו גבוהות מדי אנו עלולים להתאכזב. לעומת זאת אם הן נמוכות, אנו עלולים לוותר לעצמנו, ולא למצות את הפוטנציאל האמיתי שלנו. עלינו למצוא את שביל הזהב- את האיזון.
לדוגמא: אם נרצה לרדת במשקל במהירות, או נשאף למשקל שקשה לנו להשיג, כדאי שנשנה את הציפייה למציאותיות יותר. ככל שנהיה יותר רכים עם עצמנו, החלק הנהנתן שבתוכנו ישתף פעולה ויקל עלינו את ההגשמה.
גישה מציאותית מאפשרת לנו לגלות רגישות לעצמנו. הציפייה הריאלית עוזרת לנו להמשיך בתהליך גם כאשר יש נסיגות זמניות. אנו מבינים שהן חלק בלתי נפרד מהלימוד שלנו, ואנו לא מרימים ידיים מול כל כשלון נקודתי.
זהו ציפייה לא מציאותית והמירו אותה.
ללמוד ולחזור
מפתח חשוב להצלחה הוא קבלת המעידות כדבר מה אנושי, שמטרתו ללמד אותנו כיצד לפעול נכון יותר. מאד חשוב שלא נשפוט את עצמנו ולא נצמיד רגש שלילי כשאנו לא מצליחים. נתאמן להפוך זאת להתנסות אנושית שיש לה מטרה לקדם אותנו. נשתמש במעידה כהזדמנות לעשות הבחנה דקה יותר, במה שעלינו לעשות כדי להגיע לתוצאות הרצויות. ההתקדמות בכל תהליך נעשית כל הזמן דרך תיקון וכיוון מחדש.
מאד טבעי שמדי פעם נפר את תוכניתנו ונתפתה לאכול. כדאי שנקבל זאת, ונתייחס אל עצמנו בהבנה וברכות. נשלים עם אנושיותנו, ונלמד דרכה מה עלינו לעשות נכון יותר על מנת להצליח. חשוב שלא נאבד תקווה ושנחזור לתהליך מוקדם ככל האפשר. ככל שאנו חוזרים מהר יותר לנתיב ההרזיה, אנו מאמנים את עצמנו להתמיד ולא להרים ידיים. אנו לא מאפשרים לציפיות הלא מציאותית לחבל בדרכנו אל ההצלחה.
תמיכה
כל שינוי דורש מעמנו מאמץ. הצורך להתמודד עם הקשיים בתהליך, ועם הרגלי האכילה שמלווים אותנו שנים, מעורר חשש. לרוב קל יותר להישאר במקום המוכר למרות היותו בלתי מוצלח, מאשר לפגוש את הלא נודע.
לכן מומלץ לאפשר לעצמנו לקבל תמיכה. נדע שקבלתה אינה מעידה על כך שאנו חלשים, אלא על כך שאנו אנושיים. היא יכולה להקל עלינו ולאפשר לנו להתמיד בתהליך. חברים שמבינים אותנו או קבוצת תמיכה, יכולים לסייע לנו להביע את עצמנו ולהתמודד טוב יותר עם הקשיים. מאמן אישי או מטפל מיומן עשויים גם הם לסייע לנו.
דרך זמינה ויעילה לתמוך בעצמנו ולהתחזק הנה הכתיבה. דרכה נבטא את קשיינו, נשאל שאלות ונגיע לתובנות. כשאנו מבטאים את רגשותינו בכתב, הדברים פשוט הופכים בהירים יותר ולכן מובנים. הכתיבה עוזרת לנו להזדכך ולשחרר קשיים, ממש כפי ששיחה עם חבר או מטפל משילה מעלינו רגשות קשים.
מהי התמיכה הנכונה לכם?
לאהוב את מי שאני למרות חוסר מושלמותי
מפתח חשוב לחיים מאושרים הוא לקבל ולהעריך את עצמנו כפי שאנו. ליהנות מעצם קיומנו גם עם כמה קילוגרמים עודפים, ועם תכונות שעמם אנו פחות מרוצים. להבין שלהיות לא מושלם משמעו להיות אנושי - להיות בן אדם. אכילת יתר נובעת פעמים רבות משאיפה לא ריאלית למושלמות, הגוררת אחריה חוסר שביעות רצון ממי שאנחנו ומהחיים בכלל. כאשר נוכל ליהנות למרות עודף המשקל, ולמרות שאנו וחיינו אינם מושלמים, נאפשר לעצמנו להיות יותר חיוביים. בדרך זו גם תהליך ההרזיה יתחולל ביתר קלות.
פעמים רבות אנו לא מרוצים מההתקדמות שלנו בתהליך. אנו סבורים שיכולנו להתאמץ יותר, לפשל פחות ולהגיע לתוצאות יותר מרשימות. במקרים שכאלו חשוב שנסלח לעצמנו. כשאנו סולחים אנו פועלים למען שלוותנו האישית, ולמען יכולתנו להמשיך.
ישנם שני שלבים חשובים בתהליך הסליחה:
השלב הראשון הנו השחרור מהפנטזיה. בשלב זה אנו מבינים שאף אחד אינו מושלם כולל אנחנו. כולנו לא עומדים לפעמים במשימות שאנו מציבים לעצמנו. אנו בני אנוש ולא מלאכים.
השלב השני הנו שלב החמלה. חשוב שנגלה חמלה כלפי עצמנו בידיעה שעשינו כמיטב יכולתנו באותו הרגע, גם אם הפרנו את ההתחייבות שלנו. כפי שכבר הזכרנו זה מאד אנושי לסטות מהדרך מדי פעם. נמצא בליבנו יכולת למחול ונשחרר את הכעס העצמי.
תפילת השלווה שלהלן עשויה לעזור לנו בתהליך.
היא גם משחררת אותנו מהפנטזיה שאנחנו כל יכולים, וגם מחברת אותנו ליכולות שלנו. להלן התפילה:
"אלי,
תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות,
את האומץ לשנות את אשר ביכולתי,
ואת התבונה להבחין בין השניים.
אמן!"
מה שעשוי לחבר אותנו לאהבה עצמית הוא להיזכר בדברים שאנחנו אוהבים ומעריכים בעצמנו. תכונותינו הטובות וכישורנו המוצלחים, וכל דבר טוב אחר שיש בנו. כל שעלינו לעשות הוא להיפתח לכל מה שכבר קיים בתוכנו, ולהיות ממוקדים במחשבות חיוביות אודותינו. ככל שנאהב יותר את עצמנו, נהייה פחות זקוקים למלא את עצמנו במקורות הנאה מחוצה לנו, שלעולם לא יוכלו להסב לנו אושר אמיתי, אלא רק עונג רגעי.
חשבו על הדברים שאתם אוהבים ומעריכים בעצמכם.
נורית קסלר - מאמנת להרזיה וליצירת מציאות/
mnurit@bezeqint.net
|