|
במאמרי הקודם על 2012, מתודעת ראש לתודעת לב, הראתי כיצד הנבואות השונות של ילידי יבשת אמריקה משקפות תהליכים אבולוציוניים חברתיים, תרבותיים ורוחניים. תיארתי ציר התפתחות בחברה ובתרבות והצגתי את המפנה המבורך ששנה זו מביאה עמה כחלק מרצף ארוך של יחסי סיבה ותוצאה. זאת בשונה מהשיח הפופלארי המתאר מהפך של יש מאין, או סוף עולם.
במאמר זה אתמקד במהות האנרגטית של שנת 2012. והמעבר ממצב אנרגטי של ניגודים משלימים למצב אנרגטי של שלמים מתאחדים. תמציתה של מהות זו, בתהליך האישי של כל פרט, היא לעמוד במרכז האור.
משנה לשנה התדרים האנרגטיים היורדים על כדור הארץ הולכים ועולים וגם המינון שלהם. לא פעם זה מעורר תחושות של עומס פנימי ולעיתים אף תחושות פיזיות של עייפות כאבי ראש וסחרחורות. תדרים אלו מאלצים אותנו ברמה הפיזית ביותר, להתבונן בתפריט התזוני שלנו ולהתאים אותו בכל פעם מחדש, תדרים אלו מעלים את הרגישות שלנו לאור, וצליל. ואת הרגישות שלנו לסביבה החברתית, התרבותית והפוליטית שלנו. מהותם של תדרים אלו היא להוציא את האמת לאור. אור שאינו מאפשר יותר להתחבא או להתכסות או לברוח מפני האמת העמוקה ביותר שלנו. תדרים אלו מסמנים כי הגיעה העת להתמודד עם כל מה שניסינו להתחמק ממנו או לשים בצד. באור הזה, כל כתם קטן המעיב על האישיות האמיתית והיפה ביותר שלנו, ניכר למרחוק.
השנים הקרובות מבקשות מאיתנו להתיישר אל מול עצמנו ואורנו, ולבקש את המימוש האמיתי והעמוק ביותר של רצונות הנשמה שלנו על כדור הארץ. ובמילים אחרות, לקחת עוד אחריות על חיינו.
רבים בעולם אינם מבינים את הדיבור על תדרים, ואנרגיה. רבים לא מודעים לקיומו של ממד רוחני בחייהם, במלאכים או המדרכים הרוחיים שלהם. עולמם מתקיים בהקשר החומרי, והרגשי של חייהם. תדרי 2012 כמו כל תדר אחר שיורד לעולם משפיע על כולם, הם נכנסים אל תוך התת מודע הקולקטיבי ומחוללים שינויים תפיסתיים. הנהייה של רבים אחר רפואה משלימה, טיפול הוליסטי, מרפא אלטרנטיבי. הצורך של רבים המתעוררים בשנים האחרונות ומרגישים שהם זקוקים לשינוי. הדיבור הרווח של "אני עובד על עצמי", "אני בתהליך", התופעה בה רבים יוצאים אחרי יום עבודה לשמוע שיעור בקבלה, לתרגל יוגה, ללמוד ציור, כל זאת כדי "להתפתח". כל אלו הן תופעות חדשות. האם שמעתם את סבא וסבתא שלכם אומרים שהם בתהליך, או שהם עובדים על עצמם?
רבים בדורות האחרונים מתקשים למצוא זוגיות, ורבים אחרים מתגרשים. לפני שניים ושלושה דורות זה לא קרה. ולא משום שאנשים מצאו בהכרח את הנשמה התאומה שלהם. הנישואים עד לאמצע המאה העשרים התבססו במידה רבה על יחסי תלות הדדיים ועל פשרה: "אז הוא לא מושלם", אז מה, "מסתדרים", "מתפשרים"... מדוע כל כך קשה לנו היום להתפשר? האם אנחנו מפונקים? התשובה היא לא. ככל שהשנים עוברות, התדרים שיורדים הם גבוהים יותר ומדוייקים. כילדים אנחנו נבנים ומקבלים חינוך לתדרים גבוהים יותר, כפי שהראיתי במאמרי הקודם. ולכן בתקופה שלנו, להיות עם בן זוג שהוא לא המשלים האנרגטי שלנו, שהוא לא רואה אותנו באמת ואוהב ומכבד, זה כמו ללבוש בגד עוקץ ומגרד ולסבול את זה.
כל דור שחי פה על כדור הארץ עבר אבולוציה והתמרה, התפתחות ולמידה. והדורות שלפננו עברו גם הם תהליכים עמוקים וחשובים. תהליכים אלו הם שהביאו אותנו להווה בו אנו מצויים. אנו מצויים כעת על קו תפר שבין שתי מציאויות אנרגטיות. האחת היא של ניגודים משלימים והשניה היא של שלמים מתאחדים.
.
חוק אנרגטי מוכר וידוע הוא שדומה מושך דומה. התבוננתם פעם בתויי פניהם של בנקאים, בלבוש של רוחניקים, או בצורת הדיבור של מורות? אנשים בקהילות אלו דומים. אנשים בעלי עניין בחינוך נמשכים למערכת החינוך ושם הם פוגשים אנשים דומים להם. אנשים בעלי עניין במכונות נמשכים למחלקה להנדסת מכונות ושם הם מוצאים אנשים הדומים להם. ההמשך הישיר של "דומה מושך דומה" הוא ש"יש" מושך "יש", ו"אין" מושך "אין". פחד מושך פחד ואהבה מושכת אהבה. אם אני אוהבת את עצמי אמשוך אלי אנשים שאוהבים אותי ואנשים שאוהבים את עצמם. אם אני בקורתית כלפי עצמי אמשוך אלי אנשים שיהיו ביקורתיים כלפי וכלפי עצמם. אם אחבר את תודעתי לשפע, אהבה, נתינה, והודיה, אעצים יסודות אלו בחיי. אם אחבר את תודעתי למה שאין לי, ילך האין וישתלט, ממש כמו ב"סיפור שאינו נגמר" עד שאהיה מרוקנת ומחוסרת כל.
ישנו סיפור שמדגים עקרון זה יפה. היה היה איש רעב שדפק על דלתה של איכרה וביקש ממנה מרק. האיכרה אמרה שאין. הוא הציע לבשל את המרק אך היא אמרה שאין לה מצרכים. האיש הציע לבשל עבור שניהם מרק אבן משובח. נתנה האיכרה סיר ומים ולתוכם הכניס האיש אבן. לאחר שהאבן היתה בסיר והוא התחיל לבשל אותה, הוא אמר לה שהמרק יהיה הרבה יותר טעים עם קצת גזר, מה שגם יאיץ את בישולו. הפלא ופלא האיכרה מצאה גזר, ולאחר מספר דקות הוא אמר שאם היה גם סלרי, זה היה מוציא את הטעמים הנפלאים של האבן.... וכך אחרי לא הרבה זמן ישבו באיש והאיכרה ואכלו מרק אבן לתפארת. מרק האבן התחיל מאבן. כי זה מה שהיה. ויש מושך יש...
חוק אנרגטי בסיסי אחר הוא חוק הניגודים הנמשכים. שבמהותו הוא נוגד או פרדוקסלי לחוק הדומה מושך דומה. בחורה שקטה ומופנמת עם גבר מוחצן, אדם מתעלל עם אדם קורבני, גבר אופטימי עם אישה פסימית... העקרון האנרגטי הזה של ין ויאן, מתאר מצב שבו אנרגיה רוצה להגיע למצב שלם, ואם יש אין, הוא נדבק אל היש כדי לא להישאר בוואקום.
אנו נמצאים כעת בקו תפר אבולוציוני. הרבה מן הקשרים החברתיים, התרבותיים והזוגיים שהיו מבוססים עד לפני עשרות שנים על קשרי תלות, ועל הבסיס של ניגודים נמשכים ומשלימים, עוברים שינוי. בעבר טיפלו נשים במשק הבית וגברים יצאו לעבודה, וכך בתוך המערך השלם היתה חלוקה של תפקידים שיצרה את שלמותו. עמים חזקים שלטו בעמים חלשים, על בסיס טיעונים של נאורות, מסיונריות או כוח כלכלי. בעשרות השנים האחרונות אנו עדים לתהליך של מרד במצבי תלות. מרד בבעלי כוח. התוצאה היא מהפיכות חברתיות עמוקות. נשים מבקשות עצמאות מבעלותם של גברים עליהן, חברות ילידיות מבקשות עצמאות מאימפריות אירופאיות, אנשים ששוייכו למעמד הנמוך מורדים בקטגוריה זו ודורשים לעצמם השכלה גבוהה ועושר. ולמעשה מבקשים רבים להסיר את יחסי התלות, במשלים הניגודי שלהם, ולהיות שלמים בתוך עצמם.
אם נתמצת את התופעה של ניגודים משלימים, הרי זהו מצב אנרגטי של תלות. יש בו שיתופי פעולה, יש בו חיים משותפים, לעיתים שיתופי פעולה וקשרים ארוכי שנים וטובים. אבל אין במצב זה חופש בחירה מאחר וכל אחד מוגבל לקטגוריה שלו וזקוק להשלמה קטגורית של האחר. המצב הזה של תלות והיעדר חופש בחירה נוגד את מהותנו העמוקה ביותר כבני אדם בעלי נשמה אלוהית.
שנת 2012 מסמנת את אי היכולת שלנו להיות עוד משועבדים או תלויים באחר. הביחד, שהוא חיוני מאוד לכולנו, מוכרח לבוא מתוך חופש בחירה ולא מתוך אילוץ. האבולוציה ממצב של ניגודים משלימים לדומים מתאחדים. מתאפיינת בתקופת מעבר המתאפיינת גם בשבר, כאוס ובלבול. אם אני יכול לבד אז למה שאני אכנס לקשר, ואם האישה מפרנסת ומולידה ילדים אז מה נשאר לגבר לעשות, מה מקומו ותפקידו? אם אני יכולה להתפרנס ולהביא ילדים (גם בלי נישואין) אז למה לי להתחתן? את המשטרים המערביים באפריקה ובהודו החליפו עשרות שנים של כאוס ואלימות בהן צריכות החברות הילידיות להגדיר את עצמן מחדש.
לאחר כמאה שנה בחברה המערבית, שהתאפיינה בתרבות ובספרות, כמאה של ניכור, האדם הבודד מול המערכת, מול הכאוס, אנו חוזרים לאט ובשפיות למושגים של קהילה. בשונה ממושגי הקהילה הקודמים למאה העשרים, שהיו מבוססים על קשרי דם, הקהילות של היום מבוססות על מכנים נפשיים ונשמתיים משותפים. הן מבוססות על בחירה. על עקרון הדומה מושך דומה. אנשים מבינים היום שאף על פי שהם חופשיים לחיות את החיים שלהם באופן עצמאי קשה מאוד ולא טבעי לעשות זאת לבד. אך הפעם הם בוחרים את הקהילה שלהם, על בסיס של רצון חופשי.
הידע השמאני אותו הצגתי במאמרי הקודם על 2012 מספר כי את העולם הרביעי שהוא עולם ההפרדה, יחליף העולם החמישי שהוא עולם ההארה. את סיומו של העולם הרביעי מסמנת החלפת הקטבים. תופעה אפשרית מבחינה גיאולוגית, ישנו קשר ישיר בין חילוף הקטבים, כלומר תזוזת המגנטיזם, לבין ההתמרה האנרגטית במעבר מניגודים נמשכים לדומים מתאחדים. (חשבו לרגע על המגנטים המתחברים ואלו הדוחים אחד את השני).
יכול להשתמע ממה שכתבתי עד כה ששנת 2012 היא שנה קשה. צריך לקחת אחריות, אין היכן לסתתר מן האור הבוהק. ויש בזה אמת. אבל לאמיתם של דברים זוהי שנה של חסד. זו השנה בה כל אחד יכול לזכות לעמוד במרכז אורו, ובמרכז אורה של הבריאה. שנה שבה כל אדם יכול בחיוג ישיר להתחבר לבורא, לאדמה, לנשמה. זו שנה שתתמוך בכל האנשים הרגישים שהתקשו כל כך לבטא את עצמם במציאות העבה של העולם הפיזי. זו השנה של אנשי רוח לפרוץ את הרקע ולהפוך לחזית והנהגה. וזהו תהליך. זה כבר קורה וימשיך לקרות.
התדרים הגבוהים שיורדים על כדור הארץ ומחוללים את כל השינויים הללו, הם תדרים של אהבה. אהבה גדולה שאינה מוכנה שנתפשר על איכות מזוננו, שאינה מוכנה שניתפשר על אוויר נקי לנשימה, שאינה מוכנה שנוריד ראשנו מפני בוס אלים בעבודה. אלו תדרים שבאים להתחבר לאור שבתוכנו. אור חובר לאור ויש חובר ליש. האור של 2012 מאיר את כל היכולות והפוטנציאל הגלום בנו, ומאלץ אותנו להכיר בהם. וכל יום לאהוב את עצמנו יותר עד שנצליח להביא לידי ביטוי את האור הייחודי והשלם שבנו, ובשלמות הזו, והערך העצמי לפגוש אנשים דומים לנו. אנשים שגם הם מממשים את עצמם מתוך אהבה וכבוד לטובתם העליונה ולעצמי הגבוה שבתוכם. כל האנשים הללו הם אנשים שלוקחים אחריות, ועם אנשים כאלו אין אושר גדול יותר מלהקים קהילה, ולחיות בשיתוף. שיתוף שבו כל אחד מביא את האור והשפע שלו, וכל האורות הללו יוצרים שפע של שפע.
שנה זו מסמנת מעבר מעידן של ראש לעידן של לב. כל מה שעלינו לעשות הוא לאהוב את עצמנו יותר, לעמוד במרכז האור זקופים ומתוך כוונה עמוקה להיות אנחנו ולא אף אחד אחר. מתוך הכרה עמוקה שאנחנו שלמים ואהובים, ושהכשרונות שלנו גדולים ורצויים ונחוצים לחיים שלמים על כדור הארץ. מתוך הבנה עמוקה שאחנו יחדידם ומיוחדים כמו כל אחינו, בני האדם, בעלי החיים, העצים, הנהרות, העננים, העמקים, וההרים. לעמוד במרכז האור ולדעת שיש מושך יש, ואם כולם יעמדו במרכז אורם, לא יהיה מחסור, אלא שפע אינסופי.
שנת 2012 היא שנה שבה עלינו לאהוב את עצמנו ללא פשרות, אילוצים או התניות. לאהוב את עצמנו כל כך שלא לתת לצל שלנו לרדוף אותנו ולהבריח אותנו אל שולי עצמנו. לאכול טוב, לנשום טוב, לנגן, לשיר, לחבק, להודות, לתת, לקבל. להיות אנחנו במטיבנו. במרכז האור.
שלומית זהר - מדירכה רוחנית מתקשרת והילרית. מורה למדיטציה והעצמה אישית ומרצה לסדנאות מודעות והעצמה.
www.tribalhealing.co.il
|