השילוב המתבקש בין מדיטציה ופסיכותרפיה
יום שלישי 23 אפריל 2019 הפכונו לעמוד הבית צרפונו למועדפים הירשמו לניוזלטר הצטרפו אלינו לפייסבוק
השילוב המתבקש בין מדיטציה ופסיכותרפיה

השילוב המתבקש בין מדיטציה ופסיכותרפיה


מדיטציה ופסיכותרפיה - קצת רקע

הפריחה המרשימה בתחום הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה במערב במאה השנים האחרונות הביאה להתפתחות אסכולות וגישות שונות ומגוונות לריפוי התודעה האנושית המיוסרת. עם זאת, מפתיע לגלות שהתפתחות הזרמים השונים של פסיכותרפיה במערב התעלמה כמעט לחלוטין ממושג המדיטציה, בעוד שבמזרח, במדינות כמו הודו, סין ויפן מדיטציה נחשבה לאורך אלפי שנים ככלי המרכזי לריפוי התודעה האנושית בעוד שתהליכי פסיכותרפיה כמעט ולא היו קיימים. עד העת האחרונה, כמעט ולא נוצר מפגש אמיתי והדוק בין פסיכותרפיה ומדיטציה וגישות אלה התקיימו בנפרד זו מזו.

המפגש הראשון בין פסיכותרפיה למדיטציה התרחש בתחילת שנות ה-70 כאשר המערב נפתח לגל גדול של התעניינות בתרבות המזרח ובידע העתיק והעמוק שהיה קיים אלפי שנים בתרבויות של מדינות דוגמת הודו (בודהיזם, יוגה, איורוודה ועוד) , סין (תאויזם, קונג-פו, רפואה סינית ועוד) ויפן (זן בודהיזם, רפואה יפנית ועוד). המפגש המפרה בין פסיכותרפיה ומדיטציה התרחש במקביל במדינות רבות באירופה, בארצות הברית ובהודו. אחת ההשלכות המשמעותיות של מפגש זה הייתה הסתכלות מחודשת והוליסטית על תהליכי צמיחה, התפתחות נפשית, הגשמה העצמית ופוטנציאל האושר האנושי.

תרומת המדיטציה לפסיכותרפיה

הפסיכותרפיה המערבית מסתכלת על האדם כעל שילוב של תודעה (מיינד או שכל) וגוף פיזי. על פי גישת הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה המערבית, ניתן לחלק את התודעה האנושית באופן גס לשני חלקים עיקריים: החלק הרגשי אינטואיטיבי – “הילדי” (איד) והחלק המחשבתי הכרתי-”הבוגר” (אגו). ההתנהלות האנושית נתפסת בגישה זו כפועל יוצא של קשרי הגומלין בין שני חלקי התודעה ושל התבניות וההתניות, הטראומות והרגשות המודחקים שהתקבעו בתודעת האדם משחר ילדותו. הריפוי בגישות הפסיכותרפיה השונות מתבסס בעיקר על שיחה בין מטפל למטופל ועל הבנה של קשרי הגומלין בין שני חלקי התודעה, שחרור רגשות מודחקים ויצירת מערכת יחסים פנימית הרמונית ונעימה יותר.

עם זאת, ולמרות התועלת הרבה שבתהליכים אלו, הריפוי הנפשי בתהליכי הפסיכותרפיה השונים תמיד היה ויהיה מוגבל, מכיוון שתהליך הפסיכותרפיה כולו מתבצע במסגרת התודעה עצמה ובמסגרת מגבלות התפיסה שלה שנובעות מאותן התניות ראשוניות וטראומות אותן היא מנסה להבין ולרפא. כפועל יוצא מכך, לעיתים קרובות מטפלים בזרמים שונים של פסיכותרפיה סובלים מאותם תסמינים נוירוטיים בהם הם מטפלים. הסיבה למוגבלות הפסיכותרפיה ככלי לשחרור התודעה האנושית מדפוסים של סבל היא העדר יכולת הסתכלות אובייקטיבית ומשוחררת מתפיסות, המאפשרת להרפות מהדואליות הכרונית של התודעה ולחוות הרפיה עמוקה ממתח נפשי מצטבר מתוך מודעות והכרה בחוויה שאיננה דואלית, כלומר לא יחסית ולא ניתנת לשיפוט, ביקורת או הדחקה.

מדיטציה אמיתית משלימה בדיוק את הנקודה ההכרחית הזו ומביאה לתהליך הריפוי וההתפתחות הנפשית את האפשרות לבחון את התודעה האנושית על ידי הסתכלות בלתי מעורבת המשחוררת מתפיסות והתניות ובכך להוסיף מימד מהותי מאוד לכל תהליך הריפוי וההתפתחות. מימד זה של מודעות והתבוננות ישירה ובלתי מעורבת מאפשר מנוחה נפשית אמיתית, הרפיה והכרה בשלווה, האהבה וההרמוניה ששוכנות בבסיס החוויה של כל אדם.

תרומת הפסיכותרפיה למדיטציה

להבדיל מהגישה של הפסיכותרפיה המערבית, הגישה המדיטטיבית רואה את האדם כמכלול של גוף-נפש בלתי ניתנים להפרדה המהווים שני צדדים או שני היבטים של אותה תופעה אוניברסלית בעלת איכות של מודעות. במהלך התהליך המדיטטיבי, האדם לומד להתבונן בכל תופעות הגוף-נפש (תחושות גוף, רגשות, מחשבות, תפיסות וכדומה) מתוך הרפיה וקבלה וללא הזדהות או נסיות לשנות דבר. התבוננות כזו מביאה בהדרגה לשחרור יסודי של כל צורות המתח והסבל הנפשי והכרה ישירה באותה איכות אוניברסלית, שלווה וחסרת גבולות המאפשרת חיים של הגשמה עצמית, איזון נפשי ואושר.

הרעיון בוודאי נשמע יפה מאוד, אך אליה וקוץ בה: עקב הנטייה האנושית להיות מונעים על ידי פחד קיומי והדחקה רגשית במסווה של שאיפה לנשגבות, טוהר ו”הארה” ועקב קיום שפע של מידע מטעה, מבלבל ולא מדויק לגבי התפתחות רוחנית ומדיטציה אמיתית, אנשים רבים הופכים באופן לא מודע את תהליך ההתפתחות הרוחנית במדיטציה למסע של הדחקה רגשית, דיכוי עצמי, התמכרות לאשליות ולניתוק מהסביבה ומהאפשרות של אושר והגשמה עצמית.

התרומה של פסיכותרפיה להתפתחות במדיטציה היא ההכרה בחשיבות של שחרור דפוסי הדחקה ודיכוי עצמי באמצעות תהליכים וורבליים המפתחים כנות פנימית, בגרות ומודעות. תרומה חשובה נוספת היא של גישת הפסיכותרפיה הגופנית ושל תהליכים ביואנרגתיים שונים המחזקים את החיבור לגוף ולרגשות ומאפשרים שחרור של מתח רגשי עצור, שחרור של דפוסי חסימה רגשית\גופנית, ביטוי והכלה רגשית וקבלה עצמית ברמה הפיזית. תהליכי הפסיכותרפיה עוזרים להביא בשלות, בגרות ומודעות בסיסית אל התודעה האנושית ובכך עוזרים להתפתחות נכונה, הרמונית והוליסטית במדיטציה אמיתית.

מנקודת מבט זו, תהליכי פסיכותרפיה מספקים הכנה חשובה ותמיכה מתמשכת לתהליך ההתפתחות הרוחנית במדיטציה ועוזרים למנוע תופעות נפוצות כמו “ניתוק מהקרקע”, הדחקה, בלבול, יאוש וניכור עצמי. במילים פשוטות ניתן לומר שכאשר התודעה האנושית עוברת תהליך בסיסי של שחרור מתח רגשי ופיתוח מערכת יחסים פנימית נינוחה יותר באמצעות תהליכי פסיכותרפיה, ההתנסות במהות שהיא מעבר לתודעה באמצעות מדיטציה הופכת להיות קלה ונגישה יותר.

לסיכום

לא משנה באיזו גישה טיפולית או רוחנית תבחרו, כדאי לוודא שהגישה כוללת התייחסות הוליסטית לכל ההיבטים של הקיום האנושי ולא מזניחה או מתעלמת מדבר, החל מההיבט הארצי ביותר ועד ההיבט הרוחני ביותר. רק גישה שכוללת התייחסות מקבלת ומודעת לכל ההיבטים של הגוף, התודעה הדואלית, הרגשות והמודעות שהיא מעבר לתודעה, יכולה להביא לשרור יסודי מדפוסים של סבל, ולהגשמה עצמית והתעוררות פנימית אמיתית שהיא הכרה ישירה בטבע המשוחרר, האוהב והשליו שלכם.
 


אלי קרסניץ - מטפל בטרילותרפיה, מלווה בתהליכי צמיחה, הגשמה והתעוררות ומנחה מדיטציה אמיתית.
www.awake.co.il





סקר

מחשבה יכולה לרפא את הגוף?




הצבע!
 

מדיטציות אונליין