שבעת השלבים העיקריים בבריאת מציאות נכונה
קוסמיק לאברס מסע
שבת 16 דצמבר 2017 הפכונו לעמוד הבית צרפונו למועדפים הירשמו לניוזלטר הצטרפו אלינו לפייסבוק
שבעת השלבים העיקריים בבריאת מציאות נכונה

שבעת השלבים העיקריים בבריאת מציאות נכונה


אנו שומעים רבות ל עקרונות המגנוט, בריאת מציאות והשפעת התודעה האנושית על המציאות שבה אנו קיימים. אספקטים שונים של המציאות קיימים ונובעים מתוך התודעה שלנו עצמה. חלק מהותי מהמציאות הפיזית מגיעה מהשתקפות של האמונות החזקות ביותר שלנו ומה שאנו מאמינים שאנו.

לרוב מקור האמונות שלנו אינו מקור מודע והוא תלוי חברה, תלוי משפחה, חינוך, מין ועוד דברים שאינם בשליטתנו. הוא יהיה בנוי מסטנדרטים חברתיים שאין לנו שליטה עליהם ועוד. כולנו בוראי מציאות, פשוט רובנו עושים זאת ללא מודעות אמיתית וללא הכוונה בצורה הנכונה.

מדוע האנשים החכמים ביותר אינם אלו בעלי הממון? מכיוון שבריאת המציאות מגיעה מתוך מוטיבציה ואמונה פנימית ביכולותינו להצליח. על כן אלו שמאמינים בעצמם יקבלו הצלחה גדולה יותר בחייהם. רובנו פשוט איננו מודעים לכך שהרעיונות שלנו, הפחדים שלנו, הספקנות שלנו פוגעים ביכולותינו למשוך את השפע, האהבה והחיים שאנו רוצים. 
 
במאמר זה נעמוד על חוקי בריאת המציאות הבסיסיים על מנת לתת למתעניינים בתחום קפיצת דרך משמעותית ביכולותיהם המודעות לבריאת מציאות. מטרת המאמר היא לתת אבן בסיס פשוטה לדרך שבה כל אחד מאתנו יכול לבחור להסתכל על החיים שלו, על רצונותינו והחלומות שהוא רוצה לממש ולצאת לדרכו.
 
ניתן להשתמש בכלי בריאת המציאות בשביל לשנות את הפרספקטיבה שלנו, להתגבר על פחדים וספקות שיש לנו ואפילו לשנות את האופי שלנו בהתאם לאיך שהיינו רוצים להיות. בהתחלה אנו צריכים לזכור ולתרגל ואח"כ זה הופך להיות חלק מהתפיסה היומיומית. 
 
שבע שלבים מרכזיים בבריאת מציאות:
1. בשלב הראשון נדמיין את מה שאנחנו רוצים כפי שאנחנו רוצים אותו, להשתמש בכלים כמו ויזואליזציה ולהחזיק בראשנו רעיון, תמונה או מילה של מה שאנחנו רוצים. 
מחקרים הראו כי כאשר אמרו לאתלטים לדמיין את עצמם במצב הריצה\הפעולה שהם עוסקים בה, שריריהם הגיבו לדמיון כאילו פעולה זו קרתה במציאות. התת מודע שלנו אינו מבחין בין חיוך מזויף לחיוך אמיתי. תנסו את זה בעצמכם ותראו שכאשר אנו "מזייפים" חיוך אנו מקבלים את אותה הרגשה נפלאה של אושר שחיוך אמיתי היה מביא. 
 
ילדים משתמשים בכלים כמו ויזואליזציה כל הזמן ועושים שימוש נרחב בדמיון שלהם בחייהם, רק רובנו בתור בוגרים מאבדים חלק גדול מיכולותינו לדמיין. אפשר לראות את הדוגמא הכי טובה של שימוש פחות מודע בוויזואליזציה והשפעתו על הגוף בפנטוז מיני.
הגוף לא היה מגיב ללא הויזואליזציות המתאימות. דגש הוא בבחירת המלים הנכונות שיביאו לידי ביטוי את הרצונות האמתיים שלנו. שימו לב להרגשה הפנימית כאשר אנו אומרים את המילים "אני שונא" לעומת איך שאנו מרגישים כאשר אנו אומרים את המילים "יש לי", "כן" או "אהבה".
 
2. בשלב השני נכניס רצון, תשוקה, התרגשות וכל סוג אחר של רגש חיובי לתוך הרעיון\תמונה שאנו מחזיקים בראשנו. ככל שהרגש יהיה חזק יותר של הרעיון \ תפיסה החדשה שאנו מנסים להשריש, כך ייטב לנו. 

3. בשלב השלישי נשלב אמונה. האמונה שיש לנו את היכולת להביא את זה למציאות. האמונה שמה שאנחנו רצים מגיע לנו ושאנחנו צריכים לקבל את זה. נתחבר למה שאנחנו יודעים שאנחנו מאמינים כרגע, ואז נוסיף לזה את מה שאנחנו מעדיפים להאמין. 
נמצא בתוכנו מאיפה האמונות הישנות שלנו הגיעו ואת הסיבות שאנו מתעקשים לשמור עליהם. נמצא מדוע עד רגע זה במציאות היינו בעלי מוטיבציה לשמור את האמונות האלו ומדוע הן עבדו עבורנו עד כה. נחליט בעצמנו ונגדיר את האמונה שיותר מתאימה למי ומה שאנחנו עכשיו ומביאה לידי ביטוי את מה שאנו באמת רוצים \ חושקים בו בחיינו.

נדע שאמונותינו החדשות נכנסות לתוקף. בתחילת דרכנו בתור בוראי מציאות שלב האמונה יותר חלש, אך עם הזמן אנו שמים לב שאנו באמת משנים את המציאות (או יותר נכון את הפרספקטיבה שלנו את המציאות ולכן המציאות מגיבה ע"י השינוי המיוחל). עם הזמן האמונה שלנו מתחזקת וכך גם יכולותינו ואמונתנו בעצמנו בתור בוראי מציאות.
 
4. השלב הרביעי הוא קבלה. בשלב זה אנו מקבלים את האמונות החדשות שלנו. אנו מקבלים את עצמנו עם האמונות החדשות כאמת האמתית, הנכונה והיחידה. נשאף לקבל את האמונה החדשה בדיוק כפי שקיבלנו את האמונה הישנה, ללא ספק. קבלה מוחלטת בעצמנו וביכולותינו לקבל את הרעיון החדש הזה ולהטמיע אותו במציאות. 
5. בשלב זה נביע כוונה לבריאת המציאות. לשים כוונה לבריאת מציאות זה לומר לעולם "אני מודע לזה שאני יכול". נעשה זאת עם פוקוס ועם הרצון שלנו לבריאת המציאות חיובית. זו חייבת להיות בחירה מודעת. אין צורך לעשותה בכל הכוח. זה צריך להיות פשוט וקליל. הבעת כוונה היא אף לא "כנגד", היא תמיד תהיה "בעד". הבעת כוונה משתלבת עם האמונה שלנו בעצמנו וביכולותינו להשפיע על המציאות שלנו.
 
6. פעולה. נפעל כאילו שאנחנו כבר במציאות שבה הרעיון \ תמונה \ מצב החדש הזה קיים. נתנהג כאילו המציאות הזו קיימת בזמן ההווה עבורנו. נעשה את מה שהיינו עושים, בדרך שבה היינו עושים אותו אם המציאות כבר הייתה קיימת עבורנו. שלב הפעולה מגבש את השלבים הקודמים ומראה למציאות שסף האמונה שלנו כה גבוה ביכולותינו לשנות אותה רק על ידי בחירה מודעת, שאפילו התחלנו להתנהג כך... 
 
7. השלב האחרון הוא שלב ההתנתקות מהתוצאה. זהו השלב הבעייתי ומי שמצליח להתגבר עליו מוצא את מתנותיו הרבות. שלב זה מראה את כוחו של הפרדוקס של בריאת המציאות. מצד אחד אנו כל כך מאמינים שהתוצאה תהיה כפי שאנו רוצים שהיא תהיה (בהתאם לשלבים הקודמים). מצד שני אנחנו אמורים "לשחרר" את השליטה בתוצאה הרצויה. מצד אחד אנו מכריזים על עצמנו כמלכים בוראי מציאות, מצד שני אנו מתכופפים בענווה אל מול כוח הבריאה של המציאות.
 
אנחנו צריכים לשחרר את "השליטה" לחלוטין וללא תנאים. נשחרר מתוך אמון שכך יהיה. בואו נשים לב כמה פעמים בחיינו קרה לנו שחשבנו על אותו הדבר שרצינו שישתנה פעם אחר פעם בלולאות כמו שקורה כאשר אנו מנסים לפתור חידה.
רק כשהפסקנו לחשוב על זה ו"קיבלנו" את חוסר השליטה וחוסר היכולת "לשלוט" בתוצאה, הפתרון הופיע מעצמו. זה נוגע בכל תחום בחיים. נשחרר את כל הציפיות שלנו מאיך שזה אמור להיות. ניכנס לאמון (טראסט). נדע שהכל כבר מושלם כפי שהוא והתוצאה לא באמת משנה. ברגע שנקבל שהכל מושלם כפי שהוא כעת, הדרך תשתנה להיות יותר מותאמת לדרך האמונה החדשה שלנו. 
 
ניתן להתייחס לארבעת השלבים הראשונים כשלבי הכנה ושלושת השלבים האחרונים כשלבי הביצוע. חשוב לשים דגש על שלב הפעולה. שלב זה מאוד חשוב ומשלב בתוכו אלמנטים מהשלבים הקודמים. הוא מציין לתת-המודע שלנו על רמות אמונה גבוהות ביכולותינו ובאמונה שלנו. יש לדעת את התיאוריה של הרעיון ויש לפעול מתוך ידיעה פנימית שמה שאתה חושק בו אכן מתממש. 
 
חשוב להדגיש את עניין השחרור. מדובר על שחרור של שליטה בינך לבין החלקים הגבוהים יותר של התודעה שלך. אנו צריכים להיות ענווים למול הכוח האמיתי שיש לתודעה שלנו. ממש כמו שגוף האדם "חכם" יותר מהאדם עצמו ע"י זה שהוא מנהל את כל מערכותיו, שרירים לא רצוניים, ניקיון ותחזוקה של המערכות השונות ללא התערבותו המודעת של האדם עצמו, כך גם התודעה חכמה יותר מהמודעות.
תת המודע חכם מהמודע בזה שהוא יודע לעבד מספר בלתי מוגבל של תהליכים לעומת המודע, בזה שיש לו את הראייה הרוחבית שלמודעות הפשוטה שלנו אין ובזה שיש לו ידע בלתי מוגבל.
 
בגלל זה ועוד סיבות אחרות אנו צריכים לשחרר את השליטה לחלק הגבוה יותר שלנו (ידוע בשם "האני העליון" אך יש לו שמות רבים אחרים). לשחרר שליטה גם מראה שאנו "יודעים" שהכל בסדר. שאנחנו שמים אמון וידיעה בחלקים הגבוהים של התודעה שלנו מתוך ידיעה פנימית שהם משרתים את האינטרס הגבוה ביותר שלנו ושיש להם ראייה רוחבית יותר טובה משלנו. 
 
אותו חלק של התודעה הוא זה שנותן לנו אינטואיציה, הוא זה שנותן לנו תשובות (כשאנחנו רק משחררים את השאלות), הוא זה שלוחש לנו באוזן מהי הדרך הנכונה. ככל שאנו לומדים לשחרר אליו יותר, כך אנו גם משחררים את התוצאה שאנו חושבים שהיא התוצאה ה"רצויה" למול התוצאה הרצויה האמתית. כך התוצאה הרצויה האמתית תיברא יותר מהר.
 
כאשר אנו מתרגלים בריאת מציאות, אנו צריכים לזכור את האירועים שבהם הצלחנו לברוא את המציאות שרצינו ולשכוח את המקומות שבהם נכשלנו. בכל מקרה אנו הם אלו שמביאים את הספקנות וללא הספקנות הכל היה עובד ב-100% מהמקרים. הספקנות היא האויב שלנו ואנחנו היחידים שאחראים עליה. אין מישהו אחר להאשים ואיך גם צורך בהתקרבנות או שפיטה עצמית. אף אחד לא מושלם וגדלנו בעולם שמעודד חשיבה רציונלית וחוסר שימוש בדמיון ובאמונה עיוורת. 
 
כאשר היינו ילדים חשבנו אחרת, היינו חופשיים ודיברנו את שפת המחשבות, הרבה לפני שהמילים שינו את צורת החשיבה שלנו (שימו לב שכאשר אנחנו בדיאלוג פנימי אנו משתמשים במילים ולא במחשבות כיום). כדי להימנע מהספקנות אנו צריכים לבנות את האמון שלנו בעצמנו בתור בוראי מציאות וזה משהו שמתחיל לאט וצובר תאוצה עם הזמן ועם ההתמדה. סה"כ מדובר רק על שינוי תפיסתי וקבלה של האמת שלנו בתור בוראי מציאות. (בצלמו ובדמותו...)
 
המדרגות הראשונות יכולות להיות פשוטות ביותר. לדמיין את עצמנו מקבלים את מקום החנייה שאנו רוצים קרוב לבית. לדמיין הצלחה בעבודתנו או שגשוג כלכלי. אח"כ ניתן כבר לעבור לשינוי הפרספקטיבה. להבין את האופטימיות והאושר שנמצא בתוכנו כל הזמן ולחדור להבנת סט האמונות הישן שלנו ומדוע התעקשנו עד כה לא להיות מאושרים ופשוט לשנות אותו.

בדרגות הגבוהות יותר אנו נתרגל חיבור מתמיד עם האני העליון, אושר של רגע ההווה, סבלנות, חמלה ורגיעה. בהתחלה, הכי טוב להתרכז בדבר בודד או שניים. אין צורך לעשות את התרגולים והויזואליזציות המון. מספיק פעמיים ביום להריץ את כל שבעת השלבים בראש. חשוב לא להגזים ולא לתרגל כל הזמן.
במקרה שמתרגלים כל הזמן מתחילים לשפוט את המציאות עצמה אל מול הרצונות שלנו ולפעמים עולות התנגדויות של "אי הצלחה" וחוסר אמונה. במקרה זה האגו \ מיינד יכול לשחק אתנו ולגרום לנו לחוסר אמונה בעצמנו (מה שקורה להרבה אנשים על בסיס יומיומי).
מספיק לעשות הכוונה פשוטה בבוקר ל"איך שאני רוצה שהיום שלי ייראה" ולשים מטרה יותר גבוה מחוץ למסגרת היום כמו "אני רוצה לחיות בתודעת שפע בכל תחום של חיי".

חשוב להבין ולהפנים את השלבים השונים שתוארו ולהבין שהם עובדים ביחד בהרמוניה כאשר מתרגלים. השלבים נבנו ע"י שילוב של כוח המחשבה עם כוח הרגש. תמיד הכוח יבוא מהשילוב של שתי אונות המוח. הרגש והרציונל. הלב הוא המנוע שפועל בין שלושת הצ'אקרות העליונות שמייצגות את הלך המחשבה לבין שלושת הצ'אקרות התחתונות שמייצגות את עולם הרגש.

כמובן שבדיוק באמצע נמצאת צ'אקרת הלב שמפמפמת את השילוב של המחשבה והרגשות לתוך תכנית האב של המציאות שאנו בונים. הלב שלנו משדר שדה אלקטרומגנטי שמתרחב קילומטרים מסביב לגופנו ומשפיע על המציאות שלנו ועל אחרים. השילוב של מספר אנשים שחושבים ומרגישים באותה צורה יביא להשפעה אפילו יותר גדולה על יכולותיהם בתור קבוצה להשפיע על המציאות.
 
ההכוונה שלנו בבריאת מציאות תמיד תהיה לקצה הדרך ולא לדרך עצמה. רבות אנו מתבלבלים בין שני הדברים הללו. לדוגמא – אדם יכול לרצות לזכות בלוטו בזמן שמה שהוא באמת רוצה זה להיות מאושר ולא לדאוג לכסף על בסיס יומיומי. המטרה בהכוונה נכונה לסוף הדרך ולא לדרך עצמה היא לאפשר למציאות מספר רב של דרכים אלטרנטיביות ויצירתיות להביא את מטרת הקצה.

כאשר אנו מבקשים משהו מאוד ספציפי אנו מצמצמים את מספר האפשרויות שנקבל אותו רק מכיוון שיש פחות "אפשרויות" כאלו שמתלבשות עם בריאת המציאות של אחרים בעולמנו. כאשר אנו מבקשים דברים יותר כלליים ומבינים מה באמת אנו מחפשים (אושר, ביטוי של מי שאנחנו, רגיעה נפשית וכד') אנו שמים דגש על תוצאת הקצה. 
 
כאשר אנו חושבים בצורה של בריאת מציאות, איננו חושבים יותר על "אני רוצה" או "אני חושב שמגיע לי ש..." או "אני אנסה לגרום לזה לעבוד", אנו צריכים להיכנס להלך רוח של אדם שפשוט יודע מה שמגיע לו ולמה שהוא מסוגל בזמן ההווה.

הכוונה נכונה היא לזמן ההווה. לא "אני רוצה להיות מאושר" אלא "אני מאושר ברגע זה". כמובן שישנן התנגדויות מסוימות כאשר חושבים בצורה זו, בעיקר מכיוון שאנחנו "מזייפים" מציאות. חשוב להבין במקרה של התנגדויות מסוג אלו שהמציאות לא קיימת רק מחוץ לנו, אלה בתוכנו. שלל האפשרויות קיימות בצורה אנרגטית זו או אחרת וככל שאנו יותר "מתחברים" לאנרגיה של האפשרויות האלטרנטיביות, כך ההסתברות שהן תתממשנה גדלות. 
 
בריאת מציאות אינו דורשת מאמץ כמו ללכת לחדר כושר, זוהי מיומנות שנולדנו איתה ושכחנו לתרגל אותה ולכן היא התנוונה עם השנים. תרגול קצר ומודע יומיומי מקפיץ את יכולותינו בכמה מידות.

ריי מאור:  מעביר הרצאות וסדנאות על בריאת מציאות, פראנה (חיים ללא הצורך במזון), אושר ומקסום הפוטנציאל האישי שלנו.
יעביר החל מה 12.12 סדנא בת 4 מפגשים של 3 שעות כל אחד בתל אביב להתעמקות בתכנים ותרגילים מעולם הפראנה.
http://pranalife.co.il





סקר

מחשבה יכולה לרפא את הגוף?




הצבע!
לילות אהבה במדבר - באנר מגדל
 

מדיטציות אונליין
לילות אהבה במדבר - באנר אורכי