סיפור זן
יום שישי 22 פברואר 2019 הפכונו לעמוד הבית צרפונו למועדפים הירשמו לניוזלטר הצטרפו אלינו לפייסבוק
סיפור זן

סיפור זן


סיפורי זן הם לרוב מפתיעים, בדרך כלל לא ברורים בקריאה ראשונה ולפעמים מוזרים, אך הם תמיד מלאים חוכמה, חמלה והבנה גאונית של נפש האדם

ומבין כל סיפורי הזן ששמעתי בחיי, הסיפור הזה מגלם בתוכו תובנה עמוקה, מעשית ומדויקת במיוחד של הצרכים הנפשיים והרגשיים שלנו והאפשרות לחיות ביחד עם עצמנו ועם אחרים בהבנה ובאהבה.

סיפור זן על המורה שזעק לעזרה
במנזר זן אחד, בשעת צהריים, הנזירים טיילו בחצר. המורה הזקן, שהיה גם הוא בחצר באותו זמן, עבר בין הנזירים ולפתע נשכב על הגב והחל לזעוקתעזרו לי! תעזרו לי!”.

הנזירים כמובן מיהרו להושיט עזרה למורה הזקן וניסו להרים אותו מהקרקע אך המורה התנגד ולא אפשר להם להרים אותו ורק המשיך לזעוקתעזרו לי! תעזרו לי!”. הנזירים היו מבולבלים מאוד ולא הבינו מה קורה. למה המורה זועק לעזרה אבל לא נותן להם לעזור לו? הם היו חסרי אונים והסתכלו אחד על השני במבוכה.

רק נזיר אחד שהסתכל על ההמולה מרחוק הבין לפתע משהו. הוא ניגש למקום שבו שכב המורה הזועק לעזרה ובלי לומר דבר פשוט נשכב לידו על הקרקע. באותו רגע, המורה קם, קד קידה עמוקה לנזיר ששכב על הקרקע ועזב את החצר.

אז מה בעצם קרה פה?
מה רצה המורה הזקן ללמד את הנזירים? ומה הבין הנזיר שנשכב על הקרקע ליד המורה? כמובן שאפשר לפרש סיפור זן, או לצורך העניין כל סיפור שהוא, באינסוף דרכים אך בעיניי, יש כאן פרשנות מדהימה ביופיה ובדיוק שלה.

והפרשנות שלי היא זו כשהמורה נשכב על הרצפה והחל לזעוק לעזרה, הנזירים כמובן הניחו מיד שהמורה נמצא בבעיהושהבעיה שלו היא שהוא שוכב על הרצפה. הנזיר שהסתכל מהצד הבין משהו חשוב. הוא הבין שהבעיהשל המורה כלל לא הייתה העובדה שהוא שוכב על הרצפה כרגע

הבעיההיחידה שהמורה הציג הייתה שהוא חושב שהוא בבעיה ושהוא זקוק לעזרה. בואו נבין רגע ביחד, בעצם, מה הבעיה עם לשכב על הרצפה? לשכב על הרצפה זו בעיה רק כאשר אנחנו חושבים או מאמינים שהמצב הזה הוא לא בסדרשהוא לא נורמלי.

לשכב על הרצפה בעצם מייצג כל מצב שהוא מחוץ לתפיסה שלנו של מה נורמלי, מקובל ובסדר”. ומה מגדיר נורמליות בחברה? הרוב קובע. כאשר אנחנו לבד וכל השאר נמצאים במקום אחר (או שזה לפחות מה שאנחנו מספרים לעצמנו באותו רגע), אנו נוטים לחשוב שמשהו בנו לא נורמלי.

למשל אם כולם לובשים בגדים מסויימים ואני לובש בגדים אחרים לגמרי, משהו בי יחשוש ויספר לי שאנילא נורמלי”. אם כולם אוכלים אורז ורק אני אוכל תפוחים, משהו בי ירגישלא נורמלי”, אם כולם נראים לי שמחים ואני מספר לעצמי שרק אני עצוב ובודד עכשיו, אני בטח ארגישלא נורמליוזה רק יקצין ויחזק את תחושת הבדידות שלי.

כלומר, נורמליות נקבעת על פי הרוב בחברה וכל מי שיוצא דופן מרגישלא נורמליועל כןלא בסדרומכאן הוא יכול להתחיל לחשוב שיש לו בעיה אמיתית. יש לו בעיה כי הוא לא חושב כמו כולם, לא מתנהג כמו כולם או לא מרגיש כמו שכולם מרגישים. וזה מפחיד. מפחיד להשאר לבד, להיות שונה ולא לזכות באישור, בהגנה ובבטחון שיש בהשתייכות לקבוצה גדולה של אנשים.

לשכב על הרצפהזה בעצם להמצא בכל מצב רגשי, נפשי או פיזי שלא מרגישבסדראונורמליבחיים שלנו וזה מה שהמורה הציג לנזירים.

הניסיוןלעזור
בעוד שהנזירים חשבו שהם מנסיםלעזורלמורה ששכב על הרצפה, בפועל, בכל ניסיון שלהם לעזור לו הם בעצם נתנו לו אישור לא מודע לכך שאכן הוא בבעיה. שהוא אכן זקוק לעזרה ושאכן המצב שבו הוא נמצא כרגע הוא לא בסדר.

בלי להבין זאת, בניסיון שלהםלעזורהם בעצם אישרו למורה שלשכב על הרצפה זו אכן בעיה ושהם לא מקבלים את המצב הנוכחי שלו. וזו גם הסיבה שהמורה לא אפשר להם לעזור לוזו לא הייתה העזרה האמיתית שהוא היה זקוק לה. הבעיה שלו הייתה אחרת לגמריהבעיה שלו הייתה הרעיון שהוא נמצא בבעיה”.

וכל מה שהנזירים עשו רק חיזק את התחושה הזו. הנזיר שהסתכל מהצד הבין את זה. הוא הבין את הצורך הרגשי העמוק שהמורה הציג. הוא הבין ששום ניסיוןלעזורלא יעבוד פה. רק אישור. אישור אמיתי וכנה מהלב יעזור למורה.

אז איך נותנים אישור?
ללא מילים, הוא פשוט הצטרף אל המורה. הוא נשכב לידו ובכך הראה לו שזה ממש בסדר לשכב על הרצפה. בסדר לא כי מישהו אמר, בסדר לא כסיסמה או מניפולציה רגשית. בסדר באמת, כי הנה הוא כבר לא לבד. הנה הוא שם איתו על הרצפה והכל בסדר.

בעצם מה שהנזיר הזה הפגין כלפי המורה הוא אמפטיה אמיתית. אמפטיה מעשית ואוהבת שאין בה התנשאות, ביקורת או מניפולציה מוסוות. והמורה זיהה מייד את האישור שניתן לו ובלי שום מאמץ הצורך שלו לבקשעזרההתפוגג כי הוא ראה שהוא לא בבעיה

זוהי בעצם הדגמה של אמפטיה, אישור ואנושיות ברמות העמוקות ביותר בעיניי. אולי תחשבו שאני מוזר אבל הסיפור הזה מרגש אותי בדיוק שלו, בחוכמה ובאהבה שלו. הרי כל כך הרבה פעמים בחיים אנחנועל הרצפה”…אנחנו מחוץ לנורמה מכל מיני בחינותרגשית, מחשבתיתי, פיזית, חברתית

כל כך הרבה פעמים אנחנו מבקשיםעזרהומקבלים בעיקר עצות, ביקורת, התנשאות, התעלמות ועוד ניסיונות לשפר ולתקן אותנו וזה פשוט לא נעים. וזה כמובן לא נעים כשאנחנו עושים את זה למישהו אחר. לחבר, לבני זוג, להורים או לילדים שלנו. גם הם בדיוק כמונו ובלי להבין זאת, מבקשים את העזרה האמיתית שלנו שהיא אמפטיה, תחושה של אישור וביחד.

אני קורא לזה הצטרפות מאשרת והיא חלק משמעותי מאוד מהאיכות הקיומית שאני קורא להאהבה. הסיפור הזה מזמין אותי ואת כולנו, לשים לב מתי אנחנו באמת עוזרים למישהו ומתי אנחנו רק מחזקים את התחושה שמשהו בו לא בסדר, שהוא צריך להשתנות ושהוא אכן בבעיה”.

זה לא אומר כמובן של צריך לעזור לאנשים. לפעמים אדם באמת זקוק לעזרה פיזית, לקום, לקבל מזון או עזרה אחרת. אבל ברוב המקרים מה שאנחנו באמת מבקשים מעומק הלב זו אמפטיה, אישור ותחושה של ביחד ולאעצותאו ניסיונות לשנות אותנו במסווה שלכוונות טובות”.

הכל בעצם מתחיל בפנים
בעיניי הכי חשוב להתחיל לשים לב איך אנחנו עושים את זה לעצמנו, בעולם הפנימי שלנו. איך כשאני מרגיש עצוב או פוחד, מיד מתעורר הקול שאומר שזה לא בסדר ושאני חייב לעזור לעצמי, שזה לא כדאי, שעדיף לחשובחיובי”. 

איך אני לא מוכן לשכב איתי שם על הרצפה שלי ופשוט להצטרף ולתת אישור אמפטי ואוהב לעצמי, לילד שבי, ללב שלי. זה מה שאני רוצה ללמוד יותר ויותר. אני מרגיש שסיפור הזן הזה מסכם את הלימוד שלי בחיים האלה בכל הרבדיםהפנימי והחיצוני.

זה מה שאני לומד וממשיך ללמוד, איך לשכב איתי על כל הרצפותשלי ואיך לשכב ביחד עם אחרים על הרצפה שלהם. כי ככה זה ביחד, ככה זה אמפטיה, ככה זה ריפוי וככה זה אהבה. ויותר מהכל ככה זה נעים, ככה כיף לחיותזה חופשי, זה בלי מאמץזו הודיה.


אלי קרסניץ  (Ph.D) : מטפל, מלווה בתהליכי צמיחה, ריפוי והתעוררות, מרצה ומנחה סדנאות. "להתאהב בחיים מחדש".
http://www.awake.co.il


מאמרים בנושאים דומים:
מאת: לא הכרחי יום רביעי 21 מאי 2014 00:07


הרעיון הוא שאנו נצמדים לבעיותנו ומגרעותינו ולא משחררים.
הוא צעק לעזרה והם ניסו להרים אותו, אבל לא היתה באמת שום בעיה איתו. הוא רק נצמד לבעיה, וכך הוא לא ישחרר. הם מאשרים שיש לו בעיה, והנזיר נשכב לידו וכך הראה למורה כיצד הוא נראה מבחוץ, ברגע שאנחנו מקבלים מראה משקפת (וזה נדיר) אנחנו עוזרים לעצמנו מידית והחלטית יותר מכל גורו ובלי לשלם על כך.

דוגמא: בחור שמכר את רכבו לאדם שנכנס לבדוק ואמר שהרכב מסריח מסיגריות.
למחרת הפסיק האדם לעשן לצמיתות אחרי יותר מעשור של עישון.






סקר

מחשבה יכולה לרפא את הגוף?




הצבע!
 

מדיטציות אונליין