|
האטה-יוגה היא תרגול הקשור בגוף האדם. אך כיוון שהגוף קשור בנפש, השפעת היוגה על הגוף משפיעה על הנפש. זה איחוד הגוף והנפש, אומרים ספרי היוגה העתיקים, שהוא ליבה של היוגה. כי כאשר איחוד זה מתרחש, אומרים הספרים העתיקים, היוגי חווה את אחדות הכול.
עיקרי ההאטה-יוגה הן תנוחות שונות של הגוף, החזקת תנוחות אלו ללא תנועה במשך זמן מסוים, ותרגילי נשימה. בתרגילי הנשימה אני מתכוון בעיקר לפרנימה ולבסטריקה.
מבחינה גופנית, אין פעילות מועילה יותר מהאטה-יוגה. תרגילי הנשימה שומרים על בריאות מערכת הנשימה ומעשירים את הדם בחמצן. מתיחת עמוד השידרה והשרירים שומרת אותם צעירים וגמישים. כיווץ ומתיחת האיברים הפנימיים והבלוטות בגוף עוזרת לשמור על בריאותם. לדוגמה, בעמידת-הכתפיים אנו מכווצים את בלוטת התריס, בתנוחת הדג אנו מותחים אותה; במתיחת הגב אנו מכווצים את האיברים הפנימיים בחלל הבטן, ובתנוחת הגלגל אנו מותחים אותם, וכך אנו מרעננים וממריצים אותם. בעמידת הראש אנו מגדילים את כמות הדם שמגיעה למוח, האיבר החשוב ביותר בגוף האדם. כמות הדם הנוספת מביאה כמות מוגברת של מזון וחמצן למוח, דבר העוזר לשמור על בריאותו התקינה.
מבחינה רוחנית, תנוחות היוגה מותחות את עמוד השידרה, ועוזרות לאחד שני זרמי אנרגיה שזורמים משני צידי עמוד השדרה לזרם אחד שזורם בתוך עמוד השידרה; תרגילי הנשימה עוזרים להעלות אנרגיה זו מבסיס עמוד השדרה לכתר הראש; החזקת התנוחות כ-30 שניות או יותר ללא תזוזה מרכזת את המחשבה בגוף, ועוזרת לאחד ביניהם. כל אלו הן שיטות של האטה-יוגה שמובילות את היוגי לריאליזציה של אחדות הכול.
השאלה אודות אחדות הכול
הטענה, בה החזיק ככל הנראה גם הפילוסוף היווני פרמנידס, שמהותו האמיתית של העולם היא אחדות הכול, ראוי שתהא מוכרת יותר. וזאת בעיקר בגלל המסקנה המוסרית הנובעת מטענה זו (אם יש אחדות מסוימת בין כל הדברים בעולם, גם אם אין אנו יודעים מהי, ומכאן גם בין כל בני-האדם, אולי הם יפסיקו להרוג אחד את השני), אך גם בגלל שהפילוסופיה והמדע מצביעים לכיוון זה.
בפילוסופיה, אחת השאלות החשובות היא: כיצד תפיסה חושית אפשרית? התשובה לשאלה זו אומרת, כי עד לנקודה מסוימת ניתן להסביר את תהליך התפיסה החושית על ידי הפיסיקה והביוכימיה (קרני אור ותהליכים ביוכימיים במוח), אך הרגע הסופי בתהליך התפיסה החושית, התפיסה החושית עצמה, אינה יכולה להיות מוסברת כך. התפיסה החושית מגלה לנו את הרואה והנראה (אתה וזה שאתה עומד לירות בו, למשל) כשני דברים נפרדים. אך תפיסה חושית אפשרית רק אם הרואה והנראה הם אחד. זו הכוונה של אחד המשפטים המפורסמים ביותר בהינדואיזם: "אתה הוא זה" (Chandogya Upanishad VI. 13, verse 1-3 ).
במדע, תורת הקוונטים אומרת כי הצופה משפיע על תוצאות הניסוי. ואם כל צופה משפיע על כל נצפה, אז גם המדע מצביע על אחדות הכול. (אינפורמציה נוספת על הדמיון בין תורת הקוונטים ופילוסופיות המזרח הרחוק, ניתן למצוא בספרו של Gary Zukav, The Dancing Wu Li Masters).
השאלה אודות אחדות הכול, או יותר נכון, שאלה אודות אחדות מצומצמת יותר, השאלה אם יש אחדות מסוימת, או קשר כלשהו בין כל בני-האדם, נצרבה בנפשי בזמן מלחמה. היא בערה בגופי ונפשי כיוון שילדים כה רבים בני שמונה עשרה, תשע עשרה... משני הצדדים איבדו את חייהם במלחמה. שמעתי כי פילוסופיה מוליכה לחוכמה והיוגה גם כן, והתחלתי לעסוק בשתיהן. וזוהי התנסות מסוימת, והדרך המוליכה להתנסות זו, הקשורה באחדות בני-האדם, שברצוני להעביר לכם.
אובדן האמונה באלוהים
עזבתי את ביתי, ושיכור בנפשי נדדתי במדינות זרות. איבדתי את אלוהים במלחמה זו. אלוהים בו מעולם לא האמנתי, ועליו, כאדם צעיר ממשפחה חילונית, מעולם לא חשבתי. אלוהים נולד עבורי במלחמה זו. כי התחלתי לחשוב על משמעות החיים, ולכן אודות אלוהים. והכאב בליבי צעק – והמחשבה הסכימה – שאם יש אלוהים, הוא חייב להיות רע. התחלתי לכתוב על פיסות נייר:
בני-אדם מתעוררים בבוקר ואומרים בוקר-טוב
אני מתעורר בבוקר ומקלל את הבורא
אני פוסע כשיכור על מדרכות רוטרדם, רב עם
אנשים ברחוב, מפחיד נשים וילדים
אני אוכל שאריות מצלחות במסעדות
אני חוטא, ונהנה מהחטא
כי זהו חטא נגד האל
הולנד
כאשר אתה מרגיש בכי רע
פוסע בודד ברחובות מדינה זרה
מחפש דבר מה, אולי את עצמך
לפעמים רעב
כאשר הפצע עדין פתוח
ואתה חושב על היסטוריה, על מלחמות, על ילדים שמתו
אתה מבין את האל
האל בו מעולם לא האמנת ועליו מעולם לא חשבת
האל הוא רע
ואני שונא אותו
והוא רע
הולנד
אל מלא שנאה
שונא אתה את עולמך
אותו בראת בשעת שיכרות
אל מלא שנאה
הולנד
פירוש המילה יוגה הוא אחדות
פירוש המילה "יוגה" הוא "אחדות". אחרי יותר מעשרים שנים של תרגול יומי, אני חווה משהו מהאחדות שתנוחות היוגה מובילות אליה. אך ידיעה ברורה של החלקים שהיוגה מאחדת אין לי. ידיעה זו חסרה לי כי התנסיתי לא רק בסוג אחד של אחדות, אלא בשלושה. אילו תנוחות היוגה היו מוליכות רק לחוויה אחת של אחדות, נאמר, בין הגוף והמחשבה, הייתי מגיע למסקנה כי הגוף והמחשבה הם החלקים שהיוגה מאחדת. אך כיון שחוויתי שלושה חוויות שונות של אחדות, זה אפשרי, מצד אחד, שיש שלושה סוגי אחדות. מצד שני, וזה נראה יותר סביר, יתכן שהשלושה הן שלוש פנים שונות של אחדות בסיסית יותר. אחדות שעברה תהליך של פירוד, שאנו חלק ממנה, ושתנוחות היוגה עוזרות לאחד.
אני חסר ידיעה בהירה לא רק אודות החלקים שהיוגה מאחדת. המצב זהה גם לגבי הדרך בה איחוד זה מתרחש. תנוחות היוגה אינן נראות כשונות מאוד מהתרגילים שמבצעים המתעמלים באתלטיקה קלה, או אפילו באירוביקה. אך אף אחד מהאנשים שעוסקים באתלטיקה או באירוביקה אינו אומר, ככל הידוע לי, משפטים מוזרים כגון: האתלטיקה מאחדת ביני ובין משהו אלוהי. ולעומתם היוגים כן אומרים משפטים כאלה. ועם היוגים אני אומר משפטים דומים. וזה לא מפסיק להדהים אותי, ולמלא אותי ביראה, שיש משהו אלוהי, ושניתן להתנסות בזאת ולו במעט, ושתנוחות היוגה מובילות להתנסות זו.
היהדות והינדואיזם מדברות על מצבו של האדם כמצב של ניתוק
החוויה הראשונה של אחדות אליה מובילות תנוחות היוגה, ושכיחה ביותר, היא אחדות בין שני זרמים של אנרגיה שזורמים משני צידי עמוד השידרה. החוויה השנייה של אחדות, והשכיחה פחות, היא אחדות בין הגוף והמחשבה. החוויה השלישית, שהיא הכי פחות שכיחה והמוזרה ביותר, היא אחדות בין היוגי והיקום. ההתנסות היא מוזרה כי היוגי הוא כה קטן, והיקום.... לפני שאתאר התנסויות אלו הרשו לי סטייה קלה.
הסיפור המקראי של חטא אדם וחווה הוא סיפור של פירוד. חטאם של אדם וחווה לא היה שהם לא נשמעו לאלוהים, כפי שלמדנים רבים טוענים. חטאם הוא לא באי ציות לאלוהים, אלא במעשה עצמו: הטעימה מעץ הדעת, ההכרה שהם השיגו, היכולת שהם רכשו לחשוב. בו בזמן בו הם השיגו יכולת זו- זה כתוב באותו פסוק בתנ"ך (בראשית פרק 3, פסוק 7) – הגוף הופיע, כלומר הם גילו את גופם, הם גילו שהם עירומים. העובדה ששני דברים אלה - קניית דעת והופעת הגוף - רשומים באותו פסוק חשובה. פירושה שהתנ"ך אומר לנו כי קניית דעת מובילה לפירוד בין הדעת והגוף. לאחר ניתוק זה בא ניתוק נוסף: אדם וחווה נזרקו מגן עדן. זהו ניתוק האדם מהטבע. זה מדהים ששתי הדתות החשובות של המזרח והמערב, מבלי שלאנשים במזרח והמערב היה כל קשר האחד עם השני, מדברות על מצבו של האדם כמצב של ניתוק, מדברות על ניתוק דומה, ויש להן אותו מטרה: להחזיר את האדם לאותו מצב ראשוני של אחדות שהאנשים איבדו.
היוגה כאחדות הגוף והנפש
חווית האחדות עם היקום מזכירה תמונה מספרו של הרמן הסה, סידהרטה. סידהרטה הולך יחף ביער ואינו חושש שנחשים יכישו אותו. מדוע אינו חושש, כיצד הוא יודע שהם לא יכישו אותו? הוא יודע זאת כי הוא חש הרמוניה עם הטבע. הוא חווה את הטבע כשלמות אורגנית שהוא חלק ממנה. לכן הוא יודע כי דבר לא יפגע בו לרעה. כי אם הטבע יפגע בו, הטבע יפגע בעצמו.
תחושה של "יכולת" מלווה בהתנסות זו של אחדות בין האדם והיקום, או האדם והטבע. תחושה של לא רק שדבר לא יפגע בך לרעה, אלא גם כיוון שהטבע הוא שלמות אורגנית ואתה חלק מהטבע, תוכל על ידי כך שתשנה משהו בעצמך, לשנות את העולם. כיוון שחוויה זו של אחדות היא נדירה ביותר אעבור להתנסות הבאה....
חווית האחדות בין הגוף והנפש, או המחשבה אליה מוליכה היוגה מלווה במודעות-עצמית, קבלה- עצמית, ואהבה-עצמית.
מודעות-עצמית. במודעות-עצמית אני מתכוון רק לכך שהמחשבה מודעת לגוף. דבר יומיומי: יש אנשים שיושבים לאכול; הם נותנים למחשבתם לנדוד; הם גומרים את הארוחה מלי לדעת את טעמה. יש אנשים היושבים בהרצאה; הם נותנים למחשבתם לנדוד; הם עוזבים את ההרצאה מבלי שישמעו מילה. ליוגי זה לא יקרה. תנוחות היוגה מושכות את המחשבה לגוף, ולאחר שמונה, תשעה חודשים של תרגול יומי (דברים טובים לא באים בקלות), של תרגול יומי, תרגיש שמחשבתך, בנוגע למזון למשל, נשארת מרוכזת באכילה. לאחר עוד מספר חודשים של תרגול, המודעות שלך לגוף תגבר עד כדי כך שתחוש איזה מזון בריא עבורך ואיזה לא. אין זה ידע תיאורטי, כמו זה שנרכש מקריאה של ספר למשל . גופך יגיד לך ,מזון זה אינו בריא עבורי, ולכן איני רוצה בו.
תרגול תנוחות היוגה יביא לכך שתשנה את המזון שאתה אוכל, ובריאותך תשתפר. תרגילי הנשימה ישנו את האופן בו אתה נושם (הדרך הנכונה לנשום היא באמצעות הסרעפת), ובריאותך תשתפר. תשנה את התנוחה בה אתה ישן (רצוי לישון על צד ימין), ובריאותך תשתפר. אתה תצום, ותתנסה בחוויה של בריאות מוחלטת. תחושה שהגוף יכול להגיע לדרגה כזו של בריאות שהוא לא יחלה לעולם (סוקרטס הגיע לדרגה כזו של בריאות, ראה את סוף הדיאלוג, פידון).
קבלת ואהבת עצמך. תרגול ממושך יותר של תנוחות היוגה ישפיע לטובה לא רק על הגוף אלא גם על הנפש. וההתנסות הנפשית הראשונה תהא, קרוב לוודאי, התנסות שאין לי עבורה שם טוב יותר מאשר "אני ישנו". זו חוויה מיוחדת של ישות . אתה מרגיש כי למרות שאתה רק טיפה קטנה בים הגדול, הרי שאתה קיים. כשאתה הולך ברחוב אנשים יזוזו כדי לתת לך לעבור (אין הכוונה שהם זזים ולא אתה) -אתה לוקח מקום. כשאתה צועק, אנשים שומעים אותך. איני יודע אם העברתי את החוויה, אך היא כלידה חדשה. זה כאילו שזו הפעם הראשונה שאתה אומר לעצמך שלום, ונותן לעצמך יד. וחוויה זו מלווה באהבה עצמית. ואתה מבין שלפני שניתנה המצווה:"אהוב את רעך" , מצווה אחרת חייבת הייתה להינתן:"אהוב את עצמך". כי אתה מבין שלפני שהאדם למד לאהוב את עצמו אין הוא יכול לאהוב את האחר.
עם אהבת-עצמך, באה קבלת-עצמך. כל חייך רצית להיות גבוה יותר, אך זה אינו אפשרי, לכן אתה מקבל את עצמך כפי שאתה: אתה בסדר. כל חייך רצית לרזות, אמנם אתה שמן, אתה בסדר; אתה מקבל את עצמך כפי שאתה. אין זה אומר שלא תנסה לשפר את חייך, ובמקרה זה, לרדת במשקל. להיפך, זה רק אחרי שאתה מקבל את עצמך שהצלחה במעשים כאלה כמעט מובטחת. כי העשייה שלך מלווה לא בשנאה עצמית, אלא באהבה עצמית.
אתה תגלה שיש בך משהו קדוש, ולכן לא תעשה דבר שיזיק לעצמך. לא תאכל אוכל שאינו בריא; לא תעשן; לא תעבוד בעבודה שאינה בריאה. להיות דתי ולעשן זו סתירה במושגים.אני אומר לך: אדם דתי אינו מעשן; והוא שמעשן - גם אם הוא מתפלל מספר פעמים ביום – אינו דתי. להיות דתי פירושו לחוות שיש בך משהו קדוש. וכפי שלא תזהם את ביתך, כך גם לא תזהם את גופך, בפרט כשאתה חש שמשהו קדוש בגופך שוכן.
היוגה כאחדות שני זרמי אנרגיה שזורמים משני צידי עמוד השדרה
החוויה השלישית של אחדות היא בין שני זרמי אנרגיה שזורמים משני צידי עמוד השידרה. יתכן ואלה הם הזרמים החשמליים שזורמים במערכת העצבים שלאורך עמוד השדרה.
לאחר כשש, שבע שנים (זה אינדיווידואלי כמובן) בהן היוגי תרגל את תנוחות היוגה החשובות ביותר מידי יום, וזה חייב להיות תנוחות אלו, היוגי ירגיש זרם חשמלי, או זרם של אנרגיה משני צידי עמוד השידרה. לאחר מספר שנים נוספות של תרגול, בהן היוגי יחוש בזרימה זו בעוצמה חזקה יותר, יקרה שהוא יחוש ששני הזרמים מתאחדים לזרם אחד שזורם בתוך עמוד השידרה. כשזה קורה זו חוויה של אושר עילאי.
לאחר מספר שנים נוספות של תרגול יומי, יקרה שאנרגיה זו תגיע לעיתים למוח. כשזה קורה המוח נשטף באור והיוגי רואה מראה של יופי נשגב וחש אושר אינסופי. שמש חדשה זורחת, וקרניה שוטפות את ההכרה, וההכרה הופכת לעין שברובה סגורה. כי היופי הוא כה נשגב שביכולתו להמית בקלות את האדם. והיוגי מתנסה בנוכחות של כח ואהבה, כח אינסופי ואהבה כל יכולה. והיוגי מבין שזה רק שבריר זעיר של הקדושה, כי האדם שביר ואינו יכול לראות את כל הקדושה. וחוויה זו משנה את החיים. הניסיון נשאר חרוט בלב האדם ופותח מעיין שקט של אושר בנפשו, שירווה אותו גם אם אסון יפגע. הוא שמח ב"כעת" כי הוא מאמין ב"שיבוא". צחוקו חופשי וצעדו קל. החיים, אם היו למעמסה הופכים להנאה, כי הוא מבין שהוא נמצא בשלב הראשון בחייו, ויש גם את השלב הבא.
העיניים מראות לו ייסורים אך הוא רואה שמחה:כי הוא ויתר על בינתו היומיומית, ולמרות בינתו היומיומית, הוא אוחז בקדושה.
כוח עליון המסתיר את עצמך מעיני האדם, מדהים שמראה יכול להיות כה נשגב שבכוחו להמית את זה שהעיף מבט, ולכן הינך חייב להסתיר את עצמך מעיני האדם. והיוגי מתמלא ביראת קודש כי הוא מבין שהאל קיים, והוא כוח כל יכול וכולו אהבה.
היו לי שישה התנסויות מסוג זה. הראשון היה בערך כשש עשרה, שבע עשרה שנים אחרי שהתחלתי בתרגול. השאר היו מספר חודשים, ולעיתים מספר שנים, בין האחד לשני. אני לא יכול לגרום להם להתרחש. באמצעות תנוחות היוגה ושיטות הנשימה אני יכול לגרום לזרם אנרגיה חזק בעמוד השידרה, אך איני יכול להרים אותו אל כתר הראש. לכך אני זקוק לעזרה חיצונית. ייתכן וזה כוח עליון, או השגחה עליונה. לא יהיו לי התנסויות נוספות כל עוד אני חי (וכמובן שאיני יודע את שיקרה לאחר מותי).
אתאר לפניכם ניסיון כזה, למרות שאני יודע את הסכנה הכרוכה בכך. ראה את הביוגרפיה של ידידי (אני מקווה שהוא היה מרשה לי לקרוא לו כך) ומורי, קירקגור. הסכנה המיידית היא שאנשים יחשבו אותך למטורף. כי זה בעיקר המטורף, בימינו אלה, אשר מדבר על התנסויות שיש בהן מהקדושה.זה אומר משהו על ימינו אלה.
כיוגי וכפילוסוף בדידותי רבה. אחרי שאתאר את הניסיון, ללא ספק, היא תגבר. כי גם אם מכרי לא יחשבו אותי למטורף (למרות שרובם אינו יודע את ההבדל בין מטורף למיסטיקן, המטורף מדבר על דברים כאלה כל הזמן, והמיסטיקן רק לעיתים נדירות ) יחסם אלי לא יהיה כפי שהיה. כי איך הם יוכלו להבין זאת כאשר אומר שמשהו אלוהי דיבר אלי, כאשר איני מבין זאת בעצמי. אך הנה זה בא.
עדיין לא. רציתי לדעת איך על בני האדם לנהוג. בעיקר בזמן מלחמה. זו לא הייתה שאלה תיאורטית, זה היה תוך כדי מלחמה. מיהו האדם?מה נהרג כאשר האדם נהרג? האם האדם אינו אלא אוסף של אטומים, או האם יש משהו נצחי באדם, שאינו מת כשהאדם מת? האם האדם הוא בן תמותה? או בן אלמוות? או תקווה ברוכה, נולד בן תמותה ויש לו הפוטנציאל להפוך לבן אלמוות? האם יש אלוהים? ואם כן, כיצד מלחמה זו אפשרית? מדוע יש ייסורים? לא להאמין, שתשובות לחלק משאלות אלה יינתנו לי על ידי יוגה. מה בין הבאת הגוף לתנוחות מסוימות, ותשובות לשאלות? אינני יודע. אני יכול רק לשער.
זרימות האנרגיה אודותן מדברים ספרי היוגה העתיקים, ואותן היוגי חש, זורמים משני צידי עמוד השידרה. פיסיולוגית, זה מקום המצאה של מערכת העצבים האוטונומית. לכן אפשרי- וזכור שספרי היוגה העתיקים נכתבו לפני 1500 שנים או יותר- שזרימות האנרגיה עליהן מדברים הספרים מתייחסות למתח החשמלי שבעצבים אלה. איני בטוח אם זה כך, אך אם טענה זו נכונה ייתכן ואפשר להסביר את ההתנסות עליה כתבתי כך: תנוחות היוגה מגבירות את זרם העצבים במערכת העצבים שבאזור עמוד השידרה. ככל שזרימה זו חזקה יותר, מספר גדול יותר של נוירונים מופעלים במוח. כאשר מספר רב מאוד של נוירונים מופעלים בו זמנית, האדם מתנסה בניסיון השונה בעוצמתו מהניסיון היומיומי שלנו כפי שהניסיון היומיומי שלנו שונה מחלום. ובניסיון זה יש תחושה של קדושה. (ראה גם את הרפובליקה של אפלטון: משל המערה והקו החצוי).
היו לי שישה התנסויות כאלה. בזמן ההתנסות ניתן לשאול שאלות, ותשובות ניתנות. לא שומעים שום קול. זה דומה לתהליך חשיבה. שאלות נשאלות ותשובות ניתנות, אך החלק המשיב גלוי להכרה, והוא זורח באור של אלף שמשות.
בפעם הראשונה שחוויתי חוויה כזו חשתי בנוכחות של משהו קדוש, כח ואהבה שהם מעבר למה שניתן לתאר במילים. בהתנסות השנייה, רציתי לדעת, כיוון שכח עליון קיים, מדוע יש אי צדק וייסורים? מדוע הכח העליון אינו מתערב? הבנתי שאם הכח העליון יגלה את עצמו לבני האדם ויפעל בעולם, לבני האדם לא יהיו את כל היכולות שיש להם. בני האדם אינם יכולים לראות את הכח העליון ולחיות, ולא יהיה להם חופש רצון אם הכח העליון בא יפעל בעולם. לכן מתוך אהבה לבני האדם, כדי לתת להם חופש רצון, הכח העליון הסתיר את עצמו והסיג את פעולותיו מהעולם.
בהתנסות השישית והאחרונה החלטתי לכתוב ולתאר אותה תוך כדי ההתנסות. אני מביא לפניכם את שכתבתי כחלון להתנסות מעין זו. הכתוב לא תמיד ברור, כי לא ניתן לשמור על ההכרה ולהתנסות בחוויה זו. כדי שהיא תתרחש על ההכרה היומיומית שלנו להסתלק. וזה כמעט בלתי אפשרי,או לפחות עבורי זה היה כמעט בלתי אפשרי, לכתוב כאשר ההכרה הסתלקה.
כך נכתבו הדברים; לא שיניתי דבר:
התנסות בחוויה אלוהית
ושמחה זו מנין? מתהומות המופלא, הבלתי נראה לעין, ממעיין החיים שפורץ את עמוד השידרה. כאש. אש. בעירת אהבה. התלקחות כל מתנות האל למתנה נפלאה אחת. אש האהבה. בוערת את וזורמת בעמוד שידרתי. אח, ריקוד הנחש. ריקוד הנחש תקרא לה. הו מה נפלא! הו זרימה נפלאה בעמוד השידרה. ממעמקים נשגבים את עולה ובאה.
רוח קדושה, התואילי להביע באמצעות עטי דבר מה? התואילי להגיד לי מדוע בני האדם נלחמים? וכאשר הם הורגים זה את זה האם הם הורגים אחים? והאם אי-צדק בא על עונשו?
- חיים אנו בשני עולמות. עולם אהבה ועולם שנאה. העולם אותו אנו מכירים הוא עולם השנאה. כמעט ואין אנו מכירים את עולם האהבה. והסיבה פשוטה. עולם השנאה הוא עולם רציונלי. עולם האהבה הוא עולם אי-רציונלי. לא אי-רציונלי שניתן להפכו לרציונלי. אלא אי- רציונלי ככזה.
מדוע קורא אני לו עולם השנאה, לעולם זה אותו אנו מכירים ובו אנו חיים? מפני שבני האדם מפתחים בו נשק גרעיני ועוצמה גרעינית נתונה בידם. והם מוכנים להשתמש בנשק זה כנגד עצמם. עד כדי כך טמטמה אותם רוח השטות שמכסה את ההכרה. רוח שטות שנוסכת מסך תעתועים על ההכרה. היא כיסתה מאיתנו את הידיעה כי בני האדם אחים.
מה פירוש אחים? האם הם מאותה האמא והאבא?
- כן, בדיוק כך, מאותה האמא והאבא. ובעוצמה רבה יותר מאשר אחים במציאות הידועה.
כיצד?
אחים במציאות הידועה הם שניים. אחים במציאות הנסתרת, מציאות האהבה, הם אחד. הם אחד. אנשים הם יחידה אחת, גוף אורגני, כמו גוף האדם. קח את ידיו של האדם ותן לכל יד מוח משלה. מיד תתחיל להתקוטט עם רעותה. כי היא תראה את עצמה כיחידה עצמאית נפרדת מאחותה. לא תתכן ידיעת האחדות האחת.
מדוע לא?
- מכיוון שהאחדות האחת היא בדיוק מה שהידיעה היא לא. זו המחשבה שמפרידה בין המציאות האחת והשנייה. האחדות היא הרגשה. לא, לא כמו הרגשות הידועים לנו במציאות הידועה. רגשות אלה הם רק שביבים, ניצוצות שברחו מהמציאות האחת לשנייה. ממציאות האהבה למציאות השנאה. ולכן הרגש, לו קוראים "אהבה" הוא כה נפלא. הוא ניצוץ שברח ממציאות האושר אל מציאות החושך. הוא רק ניצוץ, שביב, חלום של חלום, אלפית המציאות של עולם האהבה.
תארו לעצמכם את האהבה העצומה ביותר בעולמכם, עולם הקור והחושך, הרגישו לרגע אהבה, תהא זו לאשתכם, לבעלכם, לילדים, זה האור שחדר מעולם האהבה לעולם החושך, ושמנע ממנו עד עתה להכחיד את עצמו. תארו לעצמכם את זו האהבה. הכפילו אותה במספר הגדול ביותר. העצימו אותה באינסוף, זה עולם האהבה. עולם האהבה הוא זרימה. הוא רגש חי ופורה. מעיין חיים. כן כך ממש. מעיין חיים. בו זמנית, מעיין של רוך, של אהבה, של שיא העוצמה.
אין יריבות בין שני העולמות. למעשה יש רק עולם אחד. ובעולם אחד זה צעיף נמסך על ההכרה, הכרה שהיא אחת והיא הכול. וצעיף זה הפך את העולם האחד לשני עולמות. ומאז נראה שאין דרך חזרה. נראה, שמאז, בשני עולמות אנו חיים. והעולם הידוע לנו הוא עולם ההכרה. וזו בדיוק הסיבה שהוא ידוע לנו, כי הוא עולם ההכרה, הידיעה. ומכאן ידוע. אך העולם האמיתי יותר, ואני חוזר, האמיתי יותר, המוחשי יותר, זה הקיים ללא צעיף התעתוע, הוא עולם האהבה. עולם זה אינו ידוע מהסיבה הפשוטה שהוא עולם אי-הידיעה. ממש כך. אי-הידיעה. ולא תוכל לחיות בשני העולמות. לא תוכל לדעת את העולם הבלתי ניתן לידיעה. אך תוכל להתנסות בו. ודרכים רבות להגיע לכך, ואחת המהירות היא דרך האהבה. לפתוח את הלב לאהוב בני אדם.
אבל שונא אני את שכני, וחושב שאין הוא ראוי לחיות, ושהעולם היה יותר טוב בלעדיו. האם עליי לאהוב גם אותו?
- כן!
זה קשה לי מאד. זה קשה לי מאד. האם תואיל להסביר לי מדוע עלי לאהוב אותו?
- כן. אך דע לך כי אתה מסית אותי מהדבר שבגללו באתי. באתי להגיד משהו לבני האדם.
אז אנא, שכח את שאלתי, שכח את בקשתי, ואמור דברך.
- אומר לך רק זאת: באוהבך, אוהב אתה את עולם האמת, ומתקרב אתה אל עולם האמת. בשנאתך, שונא אתה את עולם האמת, וסוגר את עצמך בעולם השנאה. לא שעולם השנאה אינו אמיתי. שלא תבין כך את דברי כשקורא אני לעולם האהבה עולם האמת. גם עולם השנאה אמיתי הוא. אמיתי עד דמעות. כן, זהו עולם הדמעות. כי הדמעות, כידוע לך, הם השכבה הראשונה של הכאב.
כאשר אתה חווה אותו עד עומקו זהו עולם העצב הפתוח. הוא עולם בו הזעקות מקבלות משמעות. כל זעקת כאב של ילד. כל תינוק בוכה שנלקח מידי אימו. הלא אתה מבין את אשר אני אומר לך. הלא אתה מבין.
כל קריאה של ילד. כל קריאה של מבוגר. כל גרון שקרא לי חרט בי צלקת ובה הקול נשמר. כל אחד שנעשה לו עוול. מתחילת העולם עד עתה. כל עוול. כל מכאוב. בי הוא חרוט ובי הוא יחיה לעולם ועד. והדבר האחרון שאני רוצה הוא שתרגיש עבורי צער. אל תרגיש עבורי צער, כי דע לך, כל צלקת ובה חבוי כאב היא חלון אל עולם הנצח.
רוח קדושה את עוזבת אותי, מדוע? הלא לא גמרת לומר את שבאת להגיד.
- אני אחזור אליך יקירי. אני אחזור אליך. אומר לך לסיום רק זאת. אם כבר גררת אותי לנושא זה. אומר לך רק זאת. יקל לאדם לעבור דרך חור המחט, מאשר לרשע להיכנס לעולם האמת. עם כל מעשה עוול, חודר האדם עמוק יותר ויותר אל עולם השנאה. עם כל מעשה עוול כורה האדם לעצמו בור עמוק יותר ויותר בעולם הקור והחושך.
מצחיקים אתם רודפי הרשעים, רודפים אתם אחר הפושע כדי להענישו. ומהו עונשכם זה לעומת המציאות שהפושע כרה לעצמו? כל הנשמות הטובות, הנקמה רציתם, הרציתם שתתפוס את המנוול משטרה, ותעניש אותו, ותשלח אותו לבית הסוהר? שתענה אותו? שתוציא אותו להורג? האמינו לי. עונש גרוע מזה באלפי מונים כרה הוא לעצמו.
כאן נגמרים דבריי. אחזור אליך אהובי ורעי שוב. לבני האדם אני כאב לבניו. מתוך אהבה נתתי לבני האדם את החופש. מתוך אהבה נתתי להם את כוח הרצון. ומאז מסתיר אני את פני מעיניהם. כי אם יראוני יהא זה יום מותם. נתתי להם את החופש. החופש ניתן באמצעות נתינת היכולת לה אתם קוראים כוח רצון. יכול אני לקחת יכולת זו מבני האדם, וכך להופכם לעבדים לי.אל תירא בני. אל תירא. מדבר אני דרכך ואת פני לא תראה.
רוח קודש אחרת מדברת דרכי כעת. חזקה בהרבה מקודמתה.
- בני, אהובי, אל נא תפריע. באתי לומר לבני האדם דבר. אל תירא בני, אל תירא. סלק את החולשה מעליך.
דבר דרכי אבי.
- קיבלתה תשובה לשאלתך, אם בני האדם הורגים אחים בזמן מלחמה; ותשובה לשאלתך, אם הרשע בא על עונשו. כעת אענה על שאלתך השלישית, מדוע בני האדם נלחמים? אזהרה לבני אדם, רצוני שיפסיקו מלחמות.
אבי שבשמיים. אבי שעל הארץ. סלח נא לי על טיפשותי ועל שאלתי. אך איני מבין. הרי אתה כה עצום ונורא בעוצמה ואהבה. יש ביכולתך לפרק את בני האדם מנשקם בניד עפעף. יש ביכולתך לשנות את מהלך ההיסטוריה. מדוע אתה בא להזהיר אותנו אבי, מדוע לא תמנע את הדברים מהם באת להזהיר? מדוע אתה משאיר את הדברים בידינו חסרות האהבה?
- לא אענה לך לעת עתה בני. כי נחלשה בך כרגע יכולת הדיווח, וגברה תכונתו של השואל. אומר לך רק במילים כלליות. חופש נתתי לבני האדם. חירות. מתכונת האלוה זרעתי בנפשם. האלוהי אינו המחשבה. האלוהי הוא היכולת לבחור. אין ברצוני לקחת יכולת זו מבני האדם. לכן באתי להזהיר ולא למנוע. בשפתך מדבר אני אלי בני. בשפתך כדי שתבינני. אינך בכושר המתאים כרגע בני כדי לדווח. לכן אעזוב אותך כעת. זכור: בעולמך אני חי.
_____________________________________________
הנריק קוחן - בעל תואר ראשון מאוניברסיטת ניו-יורק ותואר שני מאוניברסיטת תל-אביב, שניהם בפילוסופיה מזרחית ומערבית. מדריך יוגה וגם שיאצו יותר מעשרים וחמש שנים. כתב את הספר: "האטה-יוגה", את ספר השירים: "שירי חיים וחושך" (ייצא לאור באפריל 2008), ואת הספר Philosophy as a way of life (באנגלית)
|