בתור אחד הפעם הראשונה שלו באשראם, בפשוט, ובאופן כללי בפסטיבלים כאלה למיניהם, ולא קשור בשום צורה למי מהמארגנים או לקבוצה כזו או אחרת, נדמה לי שאני יכול לתת ביקורת אובייקטיבית וממצה בבחינת "אורח לרגע, רואה כל פגע".
אני אתחיל בזה שבראייה לאחור פסטיבל פשוט בהחלט יישאר אצלי כחוויה עוצמתית ומאוד לא שיגרתית. כשהגעתי, קיבלו את פני זוג שיצא עירום אל רחבת החניה - באותה רגע הרגשתי שהגעתי לאיזו "פריקו-לנד" שנחתו מכוכב אחר. למחרת, כשיצאתי אני החוצה ללא בגדים, הרגשתי שזה הדבר הכי טבעי בעולם. המהפך שעברתי בפחות מ- 24 שעות מדהים אותי עד עכשיו.
ביום הראשון מאוד נהניתי - ההתרגלות לעירום, הקמת האוהל, ה"דיסקו" (עוד משתמשים במילה הזאת?) בלילה, הבריכה... אבל הבעיה בפשוט מתחילה ברגע שמתרגלים לתחושת החופש והפתיחות של העירום - פתאום מגלים שעירום זה נחמד אבל מה לעזאזל נשאר עוד לעשות?? עם כל הכבוד, מה שהפסטיבל מציע זה כל מיני סדנאות בסגנון של: עכשיו תעצמו עיניים ותדמיינו שאתם חומר, ועכשיו רוח (ועכשיו דג מלוח) , או לחליפין: עכשיו תגעו אחד ותרגישו את ה"אנרגיות" זורמות בינכם הלוך וחזור, וכל מיני שטויות כגון אלה... אז לא מפריע שיהיו גם פעילויות כאלה (המכונות לעיתים "רוחניות") לטובת אנשים שזה מה שמעניין אותם, אבל היו חסרות לי פעילויות אחרות אשר היו יכולות לעניין את ה"מאותגרי רוחניות" שכמותינו כגון משחקים משותפים, תחרויות למיניהן, פעילויות ספורט (מגרש כדורעף למשל היה יכול להיות תוספת מבורכת)
לפשוט הגעתי ביום חמישי אחרה"צ ועזבתי ביום שישי אחרה"צ, פשוט כי היתה לי תחושה שהבנתי את הקטע, ואין לי יותר מה לחפש שם.
בנוסף, שניה לפני שיצאנו, פגשהו זוג אחד נורא נחמד שסיפר לנו שהיום הפסטיבל הוא פרווה, בעבר הוא היה הרבה יותר "ג'וסי" להגדרתו. לפסטיבל הגעתי עם חברתי והאמת שגם היא אמרה לי שחסר לה קצת מאותו "ג'וס"... יש פתגם שאומר שזה שאתה פרנואיד, לא אומר שאתה לא חולה. על אותו משקל, זה שכולם עירומים, לא אומר שלא צריך להיות מקום גם לקצת מיניות, או לפחות לקריצה למיניות. כנראה שחברתי ואני פיספסנו בכמה שנים...
וכמה הערות נוספות על הפסטיבל:
האנשים - אחת מנקודות האור המפתיעות בפסטיבל - כולם היו נחמדים, רוצים לעזור ועושים רושם של אנשים איכותיים. מאוד נהניתי מהפסטיבל באספקט הזה.
האוכל - פשוט זוועה. אחת מהסיבות שגרמו לנו ללכת לאחר פחות מיום. נתחיל בארוחת הבוקר: מה שהוגש שם היתה כמות מזערית של ביצה מקושקשת חסרת כל טעם וריח (אני לא מצליח להבין איך ניתן לרוקן ביצה מטעם בצורה כזו... זה כאילו שלקחו אבקת ביצה, ערבבו עם מים ושמו במיקרו). לביצה התווסף "סלט" שהורכב מעגבניות ומלפפונים ללא שום רוטב וטעם, סתם עגבניות ומלפפונים חתוכים וזהו, ולפאר היצירה הזו התווספה כף של גבינה 5% רגילה וכף לבנה מאיכות נמוכה. כמה עלה התענוג? 30 ש"ח! בכל בית קפה עלוב מקבלים ב- 40 ש"ח חביתה(עם טעם), סלט נורמלי, לחמניות, גבינות, ריבות , טונה, זיתים ועוד, ובנוסף מיץ טבעי פלוס קפה. אז אני לא אומר שבאשראם צריך להיות תפריט של בית קפה אבל לפחות שהתמחור יהיה בהתאם ושלארוחה יהיו סטנדרטים מינימליים כלשהם. סיימנו את הארוחה רעבים ומאוד מאוד לא מרוצים. את ארוחת הצהריים אני לא יכול אפילו לתאר כי אני נמצא עדיין בשלבי הכחשה.
החמור - באמת שאני לא מצליח להבין מי חשב על הרעיון לשים חמור בסמוך כל כך לאוהלים של בני אדם. למזלי הרב מיקמתי את האוהל שלי בצד השני (מאחורי הבריכה) כך שלא סבלתי ממנו יותר מידי, אך משיחות עם אנשים שישנו בצמוד לשער הכניסה הבנתי שהם קמו 4-5 פעמים בלילה בגלל נעירות החמור האיומות.
המקלחות המשותפות - רעיון פשוט ענק. לא יודע למה אבל במקלחות היו לי את השיחות הכי מעניינות עם אנשים. משהו שם יוצר אווירה נורא פתוחה וחברותית. חייבים ליצא את הרעיון הזה למקומות אחרים.
לסיכום - האם אני שמח שבאתי? כן, היתה חוויה יוצאת דופן. האם אני אחזור? במתכונת הנוכחית כנראה שלא.